תכירו את הצעצוע החדש שלי

מצאו את הבדלים:

בשעה טובה ובמזל טוב, כיתתי אתמול את רגליי אל חנות הצילום, על מנת להצטייד במצלמה חדשה ומגניבה. כל העת הזו עשיתי שימוש במצלמה שתור הזהב שלה פג בערך יחד עם בהלת המילניום. בשעתה, היא הייתה לא רעה בכלל; אבי קיבל אותה במתנה, וכולנו התרגשנו לגלות שאין בה פילם. פרט לעתיד שנדמה היה אז כי סוף סוף הראה נוכחות ממשית בחיינו הקטנים (אותה תחושה שהניב גם ביל גייטס עם חלונות 3.11), יכולנו אפילו לצלם את עצמנו.

ובכן, לאחר שעות המתנה מתישות לסיום ההטענה, ומאבק קשה וצורם עם מכסה העדשה (שהסתיים בניצחון, אם תהיתם). יצאתי היום, בשלהי חודש אוגוסט המהביל, לטייל ברחובותינו האפרוריים מתגאה בנכס שנרכש במיטב האוברדראפט שלי.

המצלמה, לידע כללי, ממש התרגשה מביתוק בתוליה. כידוע, זהו אירוע שקשה לשכוח על אף שבמרבית המקרים מומלץ (מאוד) לעשות כן. ובכן, גם הקאנון יקירתי חששה מה מן המפגש המאיים עם הסטייליסט הראשון. בייחוד לאור העובדה, שהיא לא תספיק להכיר אותו יותר משלוש דקות, וסביר להניח שגם ינטוש אותה מיד לאחר מכן. אבל זה עבר לה. רק היום היא עשתה כבר שמונה אנשים.

לאור ההוצאה הכבדה גמרתי בדעתי: בחצי השנה הקרובה אין יותר בתי קפה, פאבים, סרטים, הופעות, דיסקים, ספרים או בגדים. טוב, אולי רק מויצ"ו.

מממ... מעניין כמה שעות אני אעמוד בהחלטה הזו.

ברחוב קינג ג'ורג', שני אחה"צ

גלעד, 18

אהבתי את החשיפה הנונשלנטית של חגורת העור הדקה.

חולצה- גנב מחבר; חגורה- "המחתרת"; מכנסיים- "אשת חיל"; כפכפים- שוק הכרמל; משקפיים- מדוכן בניו יורק;

ברחוב קינג ג'ורג', שני אחה"צ

אפרת, 21

שמלה- משוק וינטג' במילאנו; נעליים-ממילאנו; תיק- ליז קלייבורן; משקפיים- פראדה; סרט שיער- של אמא;

החצאית הזו, ברחוב קינג ג'ורג', שישי בצהריים

ליאור, 23
מורה לאנגלית ב"wall street"

הגזרה וההדפס של החצאית יוצאי דופן ומחמיאים לליאור. אהבתי את הערבובייה שהיא הצליחה לבצע בין הסגנונות שונים; בין הדפס הנמר, לעגילים הקלאסיים, ולחצאית המיוחדת.
לרוב אינני אוהבת התאמת צבעים בין בגדים לפריטים נלווים. לרוב זה זועק "הלכתי על מה שמספרים לי שהוא בטוח". במקרה הזה אהבתי את ההתאמה בין העגילים לגופייה, ובין הנעליים לתיק.

משקפיים- משקפשים; גופייה- שוק בצלאל; חצאית-פישאנדג; תיק- מהדודה (שאוספת עתיקות); נעליים- טופ טן; עגילים- מקופסת נעליים מלאה בעגילים שמישהי מכרה לדודה האספנית.

הכול, ברחוב קינג ג'ורג', שישי בצהריים

ג'ון יונתן, 19
לומד עיצוב אופנה במילאנו

הגרביים המתוחות, השורטס הלבנים, השרוולים המקופלים, תיק השק והסרט לשיער; הפריטים המוקפדים, והשמירה המדויקת על קשת צבעים אחידה הופכים את בליל הפריטים הללו לתלבושת מקורית במיוחד.

סרט- "דיווה"; תיק- אמריקן אפרל; חולצה- קסטרו; מכנסיים- אמריקן אפרל; גרבים h&m "אלו הגרביים הכי יקרות שקניתי בחיים שלי"; נעליים- אולסטאר;

ברחוב טשרניחובסקי, שישי בצהריים

אחינועם, 18
מוכרת ב"אשת חיל"

אהבתי את הניגוד בין השמלה הנשית לבין חגורת הניטים והשרשר הכבד. הגורמט שלהלן, אגב, מורכב למעשה משתי שרשראות זהב שאחינועם חיברה לה יחדיו.

* תל אביבים יקרים שפרו הופעתכם!: במהלך שיטוט קצר ביום שישי האחרון העליתי בחכתי ארבעה איש ואישה בעלי חוש אופנתי מפותח. אולם הפרובלמטיות בעניין הייתה ששלושה מהם צילמתי בעבר (גם אחינועם תועדה זה מכבר מעל דפי הפלוג). ובכן- עליכם מופקדת המשימה לאתגר אותי בחומר חדש ומקורי. צאו לרחובות מרכז תל אביב בשעות אחר הצהריים בכל יום מן הימים, וחפשו את ההולכת ברחובות המשוועת לממתק אופנתי חדש שירענן לה את הקיץ.

שרשרת-חנות יד שנייה באבן גבירול +"אשת חיל"; חגורה- "אשת חיל"; שמלה- "אשת חיל";

המכנסיים האלו, ברחוב רש"י, שישי בצהריים

ג'ונתן, 26
במאי תצוגות אופנה

המכנסיים הללו הם הקצנה נעימה לעין של מכנסי השרוואל המרושלים. אהבתי גם את הסרט המלופף שקשר לראשו, ואת התאמתו למסגרת המשקפיים.

משקפיים- וינטג' ממילאנו; סרט לשיער- לא זכר אם זה מסיני או מקאפרי; חולצה- קנה לפני יומיים, מאחר שלא הספיק לכבס את המזוודה; מכנסיים- ממעצבת שמוכרת בדוכן באילת; נעליים- "מעור. הן היו בשער של ווג".

דבר המצולם: "בדרך כלל אני מתלבש יותר יפה. מזל שגם כשאני לבוש "סתם", שמים לב שיש לי חוש".

ובכן, מימין פירסמתי מספר הודעות חשובות. אנא עזרו לבעלת הבלוג אובדת העצות בבעיותיה.

הצווארון הזה, ברחוב בוגרשוב, חמישי אחה"צ

ליזה, 28

זה כמה זמן שניקול ריצ'י ההריונית מנסה בכול כוחה להכתיב את הטרנד הבא: צווארונים מאתגרים, שונים ומשונים. ובכן, סביר להניח שאין קשר רב בין צווארון השמלה הזו לבין מאוויה של ריצ'י היקרה, אולם ייתכן כי צווארונים מושקעים במיוחד ייצפו ברחובותינו האפרוריים יותר ויותר בחודשים הקרובים. בכל אופן, זו בוודאי תהיה שעת המבחן האמיתית עבור ריצ'י- האם הפופולריות של השובבה טרם פגה.
אהבתי גם את הקונסטרוקציה של המשקפיים (ניתן להביט מקרוב בתמונה למטה), ואת הבד של החלק העליון של השמלה.

שמלה- אובססיה, לפני בערך ארבע שנים; כפכפים- משוק הכרמל; משקפיים- עץ המשקפיים; עגילים- עיצוב שלה;

שמלת כאפייה, ברחוב שינקין, חמישי אחה"צ

גלי (ואולי גילי?), 23

כבר מעט נדוש לדבר על טרנד הכאפייה שהשתלח בכל מדינות העולם מלבדינו. אף ניקולא גסקייר לבלנסיאגה הגדיל לעשות ושילב אלמנטים אתניים (משמע: אינטרפטציות כאלו ואחרות ל"צעיף הפלסטיני" ולהדפס שעליו) לכל אורך קולקציית החורף. זארה הגדילו לעשות והעתיקו את הדגמים בקפדנות. בעיני הכאפייה הינה דוגמא נפלאה להשפעת הרחוב על טרנדים באופנה, ולהכתבתם. השמלה הזו כל כך מיוחדת מאחר שהיא שאבה השראה מן הכאפייה בגזרה שלה (שימו לב לחיתוך החלק התחתון של השמלה), ובהדפס עצמו. אולם יש בה משהו מאוד יומרני, או ציני; ההדפס אינו אלא לבבות אדומים וקטנים. על מה (לעזאזל) חשב המעצב בשמלתו?

שמלה- gsus; תיק- "בהונות"; משקפיים- "רטרו", קינג ג'ורג'; סרט שיער- של האחות הקטנה;

ג'ינס בגזרה גבוהה, ליד הסנטר, שני אחה"צ

בר, 18

רק שימו לב:
-לג'ינס הצר והכהה בעל הגזרה הגבוהה.
- לגופייה הירוקה בעלת ההדפס האייטיזי.
- לתיק החום הגדול.
- .. ואפילו השיער שלה מלא נפח.

חולצה- מנגו; ג'ינס- מנגו; כפכפים- ריפ; מטפחת- מצאה בבית; תיק- שינקין; עגיל- יד שניה;

חצאית בגזרה גבוהה, ברחוב שינקין, שני אחה"צ

מוריה, 22.

זוהי הוכחה נהדרת לכך שגם תחת השמש הקופחת, בלב ליבו של חודש אוגוסט השרבי ניתן להתלבש באופן מהוגן ושיקי, אפילו כאשר גופייה לבנה ופשוטה היה חלק מן התלבושת. ניתן לזקוף זאת הודות לשמירה על המונוכרומטיות ועל חצאית העיפרון הגבוהה והצרה.

שרשרת- של סבתא; נעלים- מניו יורק; חצאית- מנגו; תיק של אמא;

The other side of Tel Aviv

עובדה ידועה ומוכרת היא שבימי ראשון אסור להגיע לתחנה המרכזית. פשוט אסור. בתחילת היום אין לפקוד את התחנה מפאת העובדה שכלל חיילי צה"ל פוקדים אותה עם כבודה בדמות אדם בגובה וברוחב בינוני, שהינה למעשה תיק הגב שלהם. בשעות הצהריים ולאחריהן יש הממליצים שלא להגיע לתחנה, מאחר שהינה האתר החביב על מאות העובדים הזרים המתגוררים רחובות ספורים מן המקום, שגודשים אותה עד אפס מקום.

בסמוך לתחנה המרכזית, במרחק של שתי דקות הליכה לכל היותר, שוכנת גינה גדולה או פארק קטן, המאוכלס רובו ככולו בתושבי העולם כולו, ותושביה הארעיים של ארצנו שלנו. על פיסת דשא ירוקה וללא פיסת צל, הללו מעבירים בניחותא את יום החופש השבועי מן הניקיונות/ הבנייה/ הקטיף/ הסיעוד (סמן את המתאים על פי ארץ המוצא).

את הרעיון המצוין לתת ביטוי מעל גבי הבלוג לתל אביבים שאינם יושבי שינקין העלתה בפני שלי לואיס, מעצבת תעשייתית ומוצרי אופנה, שליוותה אותי בנבכי מתקן הדיסני "it's a small world after all" האלטרנטיבי.

המצפון העיק ודחף לצרף מספר עובדות על אלו שבנו לכם את הבניין, שקוטפים בשבילכם את הירקות ושמסבנים לכם את הסבא:

- בישראל שוהים כיום 186 אלף עובדים זרים. כמובן שקיימים נתונים המעידים על הרבה יותר מזה.

- במהלך שנת 2006 נכנסו לארצנו הקטנטונת 38 אלף עובדים זרים. כ-33 אלף מתוכם הינם עובדים זרים "חוקיים".

- במהלך שנת 2006 יצאו וגורשו כאלפיים עובדים זרים שהגיעו לישראל באמצעות אשרת תייר.

- העובדים הזרים שעשו "עלייה" הגיעו ממאה מדינות שונות. 28% מתאילנד, 20% מהפיליפינים, 10% מסין, 9% מנפאל, 8% מרומניה.

- רק 1% מכלל העובדים הזרים הגיעו מהעולם המערבי, בעיקר מארצות הברית, מבריטניה ומגרמניה.

- לא משתלם להיות חוקי:
חוקיותו של העובד הזר (=תוקף אשרת השהייה) מותנית בכך שיעבוד אצל המעביד שקיבל עבורו את האשרה. המשמעות: כאשר העובד הזר מעוניין לעזוב את מעסיקו הוא הופך אוטומאטית לבלתי חוקי וחשוף למעצר ולגירוש. למעשה, העובד הזר איננו תלוי במעביד רק לשם העסקתו, אלא גם לעצם שהותו החוקית בישראל. לכן, האפשרות המעשית של עובד זר לתבוע את זכויותיו כנגד מעסיק נצלן הינה מוגבלת ביותר.

הרגילנו בקודש להביט על קיבוץ הגלויות הזה כעל סמל לעליבות והזנחה, ומנקודת מבט אולי עוינת אולי מתנשאת. את הפוסטים הבאים הנני מעלה על מנת לנסות ולהסתכל על אותם האנשים מנקודת מבט מעט שונה. בין חבורות הגברים והנשים מצאתי על כרי הדשא צבעוניות שאינה אופיינית לרחוב הישראלי; שילובים נועזים של אדום סגול וירוק, בגדים אוטנטיים מארצות המוצא, והמון סנדלים מן התחנה המרכזית הסמוכה.

מרכז סיוע לעובדים זרים

קומארי מביאה מעט מן הבית גם לכאן

כריסטי עומדת בצד במשבצות ונקודות

פטומה מנסה להחדיר לראשה מעט ורוד (פסטלי)

אנה עוצמת עיניים בתלבושת חומה

בשארה בגופייה מבליטת כתפיים ואולי חלומות לעתיד

שיטה מתכננת תוכניות בנעליים סגולות

השמלה הזו, ברחוב דיזנגוף, שישי בצהריים

ובכן, עלמת החן הזו בהחלט משפרת את דעתי על מרבית הצרפתים הגודשים את רחוב הירקון בימים אלו. זמן רב מדי ציפיתי לחזות בשמלת-חולצה, ללא הצלחה. למען האמת, צפיתי במספר שמלות חולצות לאורך הטיולים המרובים שלי, אולם אף אחת מהן לא נראתה ראוייה. רק פריזאית אמיתית תצליח להיראות כל כך שיקית בשמלה פשוטה יחסית.
מעלה אחת נוספת עלינו לטובה: אהבתי את השרוולים המקופלים בנונשלנטיות.

למרבה הצער, כתב ידי על הפנקס הקטן איננו קריא במיוחד, והחלטתי שעדיף שלא אציין את שמה, מאשר שאטעה באיותו.

גופיית סבא של סבא, ברחוב קינג ג'ורג', שישי בצהריים

נועה, 26
מפיקת סרטים

מה היינו עושים בלי קייט מוס שגילתה לכולנו את עולם הווסטים? המראה של נועה כל כך נפלא, דווקא מאחר שהיא לא נסתה להילחם בחום המעיק, ואת התלבושת המוכרת של שורטס וגופיית סבא הצליחה עלמת החן לשדרג פלאים הודות לווסט המגניב.

גופיית סבא- של סבא; ג'ינס- "עוד מילדות"; ווסט- של אמא; תיק- h&m;

אבן סברובסקי, ברחוב קינג ג'ורג', שישי בצהריים

ציפי, 57
עובדת בפניות הלקוחות של חברת החשמל.

ובכן, ניתן להגיד הרבה דברים, אך הבה ניתן לציפי לדבר:

"את תתפלאי אם אני אגיד לך בת כמה אני. את לא תאמיני. אני בת 57. לא רואים, הא?
"אני קונה הרבה בשוק בצלאל. את הכול אני קונה בזול. לא אכפת לי מפירמות. את הגופייה הזו קניתי בשלושים שקלים, והיא יפה. היא ממש יפה. תראי את הכתפיות, עם התלתלים. הרבה אנשים עוצרים אותי ברחוב להעיר לי על מה שאני לובשת. לטובה. רק לטובה. היום קניתי נעליים. גם מבצלאל. כפכפים, עם פלטפורמה, ואבן סטרס.. סטרסורבסקי באמצע. קניתי גם חצאית. לא תאמיני כמה היא עלתה לי. (לא הרבה י.ס.) חצאית מיני חומה. אני אוכל ללבוש אותה עם ג'קט חום, או עם הטייץ המנומר הזה. אני לא אוהבת לקנות דברים יקר. פשוט אותם דברים אני מצליחה למצוא בזול".

ג'קט- hot; גופייה-חמצן; חגורה וטייץ- hot; נעליים- שוק בצלאל; תיק- מבוטיק ברמת גן;

זוג ברחוב דיזינגוף, שישי בצהריים

זה תמיד מעט מצחיק אותי כיצד ניתן לזהות זוג רק על פי הההתאמה בסגנון הלבוש האישי שלהם. במקרה הזה, הסטייל של רותם ופרדי בלט למרחקים.




























פרדי

למרבה הצער לא רואים את החולצה המגניבה שלבש פרדי מתחת לזו המכופתרת. בכל אופן, היה מדובר בטי-שירט בעלת הדפס אייטיזי מובהק, שעברה זה מכבר לא מעט כביסות. את המראה הילדותי שחולצה מסוג זה עלולה ליצור, מנע פרדי באמצעות שילובה עם חולצת הכפתורים.
המשקפיים אינם משקפי ראייה, אלא לשם היופי וההנאה שבדבר. בחו"ל ניתן לצפות לא מעט, בייחוד בסצינת הלילה, באנשים המרכיבים משקפי ראייה ללא מספר ממשי הבולטים למרחקים (הרי כולנו שמענו ודשנו זה מכבר על שובו של הגיק שיק). בעיני זה מקנה לו לוק מאוד אדג'י ונוטף סטייל.
מעלה אחת נוספת עלינו לטובה: או.. השורטס מתרבים. די לפיק הברכיים- הגיעה העת להראות אותן בגאווה.

משקפיים- אוסף פרטי; חולצה- פירמה ברוך, "זו פירמה ישראלית ידועה ומכובדת"; חולצה- ויצ"ו רחובות; מכנסיים- חייט בשם אמיל; כפכפים- בירקנשטוק; שעון- שוק הפישפשים;




























רותם, 24
סטודנטית

שימו לב לנעלי הסבתא האדירות. וגם לגזרה הגבוהה של הג'ינס, ולחולצה המוכנסת למכנסיים, ולחגורה הדקה.. יש אנשים שפשוט יודעים לעשות את זה נכון.

חולצה- ויצ"ו רחובות; ג'ינס- ויצ"ו קריית גת; חגורה- מלונדון; תיק- H&M; מטפחת- מתנה; משקפיים- "משקפי לאון", רחובות;

המכנסיים האלו, ברחוב קינג ג'ורג', שישי בצהריים

הדס, 18
עובדת באמריקן אפירל

זו הפעם השניה להדס מעל דפי הבלוג. למען האמת, צילמתי אותה גם בשבוע שעבר בתלבושת לא פחות חיננית מזו שלבשה היום, ובמהלך השבוע צפיתי בה שוב, אך ללא מצלמה. היא עצמה כמעט מתלוננת על כך שעקב עבודתה היא נאלצת מדי יום לעטות על גופה "אמריקן אפירל" בלבד. אל תתפלאו אם ההפוך את הדס בתקופה הקרובה לפינה קבועה.
זמן רב הנני תרה אחר מכנסי סקיני צבעוניים, ונדמה כי אין בנמצא אנשים בארצנו שהללו התחבבו עליהם. את השילוב של סקיני צבעוני וגופייה רחבה אני אוהבת לראות דווקא על עלמי חמודות בעלי חוש אופנתי ומשמעת טרנדית קפדנית. לא צפיתי שזה יכול להיראות כל כך מגניב ומעניין גם על עלמות החן מביננו. לעניות דעתי, הרבה הודות לשילוב הצבעים המרנין.
ועוד מעלה אחת עלינו לטובה: משקפי האחים בלוז עם המסגרת הלבנה. זה הולך ופושט בקרבנו..

מכנסיים וגופייה- אמריקן אפירל; נעליים- אולסטאר; משקפיים- דליתי; שרשרת- מאמסטרדם; צמיד- של אמא;

ברחוב קינג ג'ורג', שישי בצהריים

אדווה, 21

אני חייבת לנצל את הלוקיישן הנפלא הזה עוד מספר פעמים נוספות..

שמלה- "גפן", שינקין; תיק- "שתיים", שינקין; נעליים- בירקנשטוק;

שורטס לבנים, ברחוב קינג ג'ורג', שני אחה"צ

אהבתי את המונוכרמטיות עליה הקפיד לשמור עלם החמודות הנ"ל, אשר סירב להזדהות בשמו.
אגב, חולצות הדפסים בעלות אפיל אייטיזי נצפות יותר ויותר לאורך חצי השנה האחרונה ברחובותינו האפרוריים. לעניות דעתי הללו יכו בנו במלוא עוצמתם במהלך החורף הקרוב.

חולצה- poppyseed; מכנסיים- פול אנד בר; גם החגורה; משקפיים-פראדה; כפכפים- זארה נשים;

סנדלי גלדיאטור ושמלת ג'ינס, ברחוב הירקון, שני בערב

טניה, 23

שמלה- red zed; סנדלים- מחנות בעזריאלי; שרשרת- מחנות בדיזינגוף סנטר;

התסרוקת הזו, ברחוב בוגרשוב, חמישי אחר הצהריים

תואם, 20. מעצבת שמלות.

שימו לב לחגיגה של ההדפסים המגוונים; חולצת פסים, חצאית בעלת הדפס קומיקס, צעיף (קשור לתיק) אדום מנומר, והתיק עצמו בעל הדפס לוגו.
בנוסף, גם אהבתי את חלוקת הפרופורציות; החולצה יחסית ארוכה, החצאית קצרה ומסתיימת מעל הברך, והטייץ שאורכם עד אמצע הברך.
מעלה אחת נוספת עלינו לטובה: אין ביכולתי להבין כיצד שזרה את הצמות הללו בעצמה, אך זה נראה נפלא.

טייץ- אמריקן אפרל; חצאית- זארה; חולצה- שוק הפשפשים; צעיף- מתנה מידיד; תיק- אדידס; נעליים- שוק הפישפשים;

ברחוב העבודה, שישי בצהריים

רבקה, 32

אהבתי את השילוב המעניין בין ההדפס הירוק בהיר והקליל של השמלה לבין התיק הגותי מעט האדום-שחור.

שמלה- שכנה של אמא זרקה; תיק- מהתחנה המרכזית; סנדלים- קיבלה במתנה;

החולצה הזו, ברחוב שינקין פינת קינג ג'ורג', חמישי אחה"צ

מריה, 22

הפרשנית נעמה ל.: הו, החולצה. זה נחמד שהיא שמרה על סקאלת צבעים כחלחלה, ועדיין זה לא נראה כמדים או כחליפה.
ואהבתי גם את הפוני. מתאים לה.

חולצה- "מחתרת"; חצאית- זארה; תיק- h&m; משקפיים- h&m; קשת- מהאח של בעל הקיוסק בקינג ג'ורג';

חכמה בשמש, ברחוב קינג ג'ורג', יום שישי

עדייה (כך היא ביקשה שאקרא לה)

הפרשנית נעמה ל.: מה שתפס אותי זה הכובע; הוא מתכתב באופן מדוייק עם החצאית, ומשלים אותה. על פי התחזיות המדוייקות התלתלים של החולצה אמורים ללוות אותנו היישר לחורף הקרוב. לא בטוח שזה מרגש במיוחד.

חצאית- "פגנקה"; חגורה- של אמא; תיק- מהודו; חולצה- red zed; כובע- שוק הכרמל; נעליים- "קולקצייה", גבעתיים;

חנהל'ה ושמלת השבת, בשוק בצלאל, שישי (שעבר) בצהריים

חן, 21

שמלה- מהתחנה המרכזית; שרשראות- שוק הכרמל; עגילים- שוק בצלאל; צמיד- קסטרו; משקפיים- מאלנבי;

דבר המצולמת: "והכל ביחד עלה לא יותר מחמישים שקלים".

מכנסיים לבנים, מול גן מאיר, חמישי אחה"צ

וווה (לא טעיתי), 26

רק לאחר מספר שניות השתכנעתי שעלי לצלם את וווה. כיביכול הלבוש שלו איננו שונה באופן מהותי מיתר גברברי ארצנו, אולם אני סבורה כי יש לציינו לטובה הודות למכנסיים הנהדרות הללו. לרוב מכנסי 3/4 חוטאות בגזרה נוראה בעליל, במקרה הזה התאהבתי בגזרה הצמודה לגוף המלווה את המתאר הטבעי.
מעלה אחת נוספת עלינו לטובה: מדובר באחלה של סנדלים, המהוות תחליף מצויין בהחלט לנעלי האצבע השכיחות יתר על המידה.

חולצה- של חבר; מכנסיים- נרכשו כבר לפני שנתיים, מקורן נשכח זה מכבר; נעליים- מחנות בדיזינגוף;

שלייקס וגזרה גבוהה, ברחוב דיזינגוף, ממש מזמן

נועם, 15

תלמידה במגמת קולנוע בתיכון עירוני א'

הבחירה בגופיית סבא במקרה הזה הייתה מעבר לנכונה. אהבתי את המראה הצעיר שנוצר בשילוב של מכנסיים בגזרה גבוהה, שלייקס וגופיית סבא יחדיו. זה בהחלט איננו שילוב צפוי.

סטייל אהוב?
קז'ואלי, עם פריט יוצא דופן שעושה את העבודה.

מכנסיים- "שתיים", שינקין; שלייקס- שוק הכרמל; גופייה- שוק הכרמל; משקפיים- מחנות בשינקין;

ברחוב שינקין, חמישי אחה"צ

גינה, 20

יש שיגידו שזו לא אפנת רחוב, אך בעיני זה בהחלט נכנס לקטגורייה.
הצבע האדום-ניאון הזה, היה עלול להיראות מזוויע. איכשהו הוא משתלב נפלא עם צבע עיניה של גינה, ומדגיש את שפתיה הבשרניות גם כך.

בשדרות רוטשילד, שישי בצהריים

רווית, 32

אהבתי את השרוולים המיוחדים, ואת המשבצות הססגוניות.

חולצה- אובבסיה; שרשרת- "זה עשוי מאחת משיני החלב שלי יצירה של אמא"; חצאית- של חברה;

הכובע הזה, קינג ג'ורג', רביעי בצהריים

ניצן (לורי), 15

עם שוליים רחבים שכאלו, קשה היה לפספס את ניצן (לורי) ברחוב. הכובע הפומפוזי פשוט עושה את העבודה.

כובע- מחנות במגדל תל אביב; חולצה- של אבא "כשהיה עוד צעיר"; טייץ- זארה; כפכפים- שוק הכרמל;

גלאם. ברחוב שינקין, רביעי אחה"צ

נועה, 20, כתבת במגזין "לאישה".

נא לא לפספס את המטפחת עם האנשים הרוכבים על אופניים. תודה.

אז מה הסטייל שלך?
"גלאם. אולטרה גלאם. להתלבש זוהר ושונה ומיוחד ומדהים בכל פעם מחדש".

חולצה- מנגו; שרשרת- H&M; חצאית- טופשופ; תיק- אורבן אאוטפיטרס; מטפחת- של סבתא;

בוהו שיק, ברחוב טשרניחובסקי, רביעי אחה"צ

מיכל מוסקוביץ', 24. סטייליסטית ומאפרת.

היא יישמה את שיק "סיינה מילר-מישה ברטון" ממש מצויין (וסביר להניח שגם יותר בזול).
מעלה אחת נוספת לטובה: גזרת המכנסיים שלה (גבוהים ובעלי רגל רחבה) נצפתה לא מעט בשבועות האופנה ברחבי העולם. אני מניחה שבחודשים הקרובים יצוצו ברחבי רחובותינו האפרוריים מכנסיים בגזרות דומות כמרק פטריות אחרי הגשם.

מכנסיים- טופשופ; חולצה- h&m; נעליים- מרקו; תיק- פורטובלו מרקט, לונדון; משקפיים- טופשופ; שרשראות-אלדו;

אם ובת, ברחוב קינג ג'ורג', רביעי אחה"צ

ציפי (42), ואבישג (5 וחצי) לוי.
ציפי מנהלת בית ספר חוויה והעשרה מבית קאמרה אובסקורה. אבישג מבלה את זמנה בקייטנה.

במהלך החורף, בטרם פתחתי את הבלוג, ראיתי לא מעט נשים שהצליחו להתלבש כנשות קריירה ראויות ושיקיות באותה העת, באזור צומת מעריב רווי המשרדים. הקיץ והחום הינם אויביו הכי גדולים של השיק. וכך, כעת, כפי שהנכם נוכחים לדעת, כבר אינני מוצאת "ראויות לצילום", בעת ההליכה לארוחות הצהריים.
לכן גם הופעתה של ציפי כל כך נכונה. את האלגנטיות הנחוצה היא הצליחה בחוכמה לייבא גם אל ימי הקיץ הלוהטים. זה מתחיל בשמירה על סקאלת צבעים מתונה, ובחצאית עיפרון מחמיאה וממשיך בנעלי עקב שיקיות. הגופייה השחורה והפשוטה משתלבת, אף היא, נהדר.

ציפי: גופייה- סקורצ'ר; חצאית- סקורצ'ר; תיק- שאיין; נעליים- קאמפר; משקפיים- דיור; עגילים- מיכל נגרין;
אבישג: שמלה- ילדותי; נעליים- דורה;

מופע שנות השמונים 2, גן מאיר, שישי בצהריים

אלו ה-ko-x. כל מילה נוספת שאכתוב עליהם מעבר למה שהם אמרו וסיפרו תהיה מיותרת, אז קבלו אותם:























ארצי, 21

סרט שיער- הכין בעצמו; חולצה- ג'ון בון ג'ובי העניק לו במהלך הופעה (בדיעבד הבנתי שהוא סתם נהנה להגיד את זה, על מנת למסד את המיתוס שלהם כלהקה שמחזירה את שנות השמונים לאופנה. החולצה איננה של בון ג'ובי, למרבה הצער); ג'ינס- מצא; נעליים- אולסטאר;























סווינגר, 21

ווסט- מעליית הגג בבית; חגורה- של האחות; ג'ינס- לא זכר; נעליים- של האח הגדול; סרט שיער- מהתיק אייטיז;

להלן: התיק אייטיז.

שמנבנדי, 17

פאה- האח קנה; סרט- מערימת בנדנות בבית; חולצה- מהודו; ג'ינס- מחבר של אחותו; נעליים- נייק; משקפי שמש- מחנות יד שנייה בירושלים, שלמרבה הצער החבריה לא זכרו את מיקומה המדוייק;

ויטו, 22

פאה- "זו לא פאה" (למסד מיתוס, אמרתי?); סרט- מהבית; חולצה- מאותה חנות יד שנייה בירושלים; טייץ- שוק רמלה; מגפיים- שוק הפישפשים;


שלום ויטו סופרסטאר.

"שלום".

מה לעזאזל הקטע שלכם?

"כל הרעיון הוא להחזיר את הכיף למוזיקה".

גם הדורבנים אמרו את זה.

"אולי. אבל אנחנו בפאזה אחרת לגמרי. אנחנו מנסים לחיות את המוזיקה באופן טוטאלי. אנחנו חושבים שבהופעה צריך יותר מאנשים שמנגנים ושרים. אנשים מגיעים כדי להשתחרר, ואנחנו מתחפשים ומספרים סיפורים כדי שאף אחד לא ייצא מההופעה עם פרצוץ סתמי".
הלהקה קיימת זה חצי שנה, והינה בדרך להוצאת האלבום השני. ויטו מספר כי זה שנתיים הוא תר אחר נגנים שמתאימים לסטייל עליו הוא יצק את הרעיון. "לא רציתי להתפשר. חיכיתי עד שהגענו להרכב הזה, שזה ההרכב המושלם. כולנו באותו הסרט. לאף אחד מאיתנו זה לא נראה מוזר לשים פאה ולצאת לנגן בקינג ג'ורג'".

למה הופעות רחוב?

"צריך לעשות ברחובות שלנו קצת שמח. בחו"ל עושים את זה המון, בארץ זה קצת חסר. התחלנו להופיע ברחוב לפני ארבעה חודשים, ומאז אני יודע שיש בעלי מועדונים שאומרים ללהקות לעשות את זה".

מדי חודש, וגם ביום שישי הבא, החבריה מופיעים בקולטורה, וכמעט מדי שבוע בהופעות רחוב קצרות.
ניתן גם להכנס לספייס שלהם ולהאזין לחמישה שירים מהאלבום הקודם. http://www.myspace.com/koxband