Tuesday, August 21, 2007

The other side of Tel Aviv

עובדה ידועה ומוכרת היא שבימי ראשון אסור להגיע לתחנה המרכזית. פשוט אסור. בתחילת היום אין לפקוד את התחנה מפאת העובדה שכלל חיילי צה"ל פוקדים אותה עם כבודה בדמות אדם בגובה וברוחב בינוני, שהינה למעשה תיק הגב שלהם. בשעות הצהריים ולאחריהן יש הממליצים שלא להגיע לתחנה, מאחר שהינה האתר החביב על מאות העובדים הזרים המתגוררים רחובות ספורים מן המקום, שגודשים אותה עד אפס מקום.

בסמוך לתחנה המרכזית, במרחק של שתי דקות הליכה לכל היותר, שוכנת גינה גדולה או פארק קטן, המאוכלס רובו ככולו בתושבי העולם כולו, ותושביה הארעיים של ארצנו שלנו. על פיסת דשא ירוקה וללא פיסת צל, הללו מעבירים בניחותא את יום החופש השבועי מן הניקיונות/ הבנייה/ הקטיף/ הסיעוד (סמן את המתאים על פי ארץ המוצא).

את הרעיון המצוין לתת ביטוי מעל גבי הבלוג לתל אביבים שאינם יושבי שינקין העלתה בפני שלי לואיס, מעצבת תעשייתית ומוצרי אופנה, שליוותה אותי בנבכי מתקן הדיסני "it's a small world after all" האלטרנטיבי.

המצפון העיק ודחף לצרף מספר עובדות על אלו שבנו לכם את הבניין, שקוטפים בשבילכם את הירקות ושמסבנים לכם את הסבא:

- בישראל שוהים כיום 186 אלף עובדים זרים. כמובן שקיימים נתונים המעידים על הרבה יותר מזה.

- במהלך שנת 2006 נכנסו לארצנו הקטנטונת 38 אלף עובדים זרים. כ-33 אלף מתוכם הינם עובדים זרים "חוקיים".

- במהלך שנת 2006 יצאו וגורשו כאלפיים עובדים זרים שהגיעו לישראל באמצעות אשרת תייר.

- העובדים הזרים שעשו "עלייה" הגיעו ממאה מדינות שונות. 28% מתאילנד, 20% מהפיליפינים, 10% מסין, 9% מנפאל, 8% מרומניה.

- רק 1% מכלל העובדים הזרים הגיעו מהעולם המערבי, בעיקר מארצות הברית, מבריטניה ומגרמניה.

- לא משתלם להיות חוקי:
חוקיותו של העובד הזר (=תוקף אשרת השהייה) מותנית בכך שיעבוד אצל המעביד שקיבל עבורו את האשרה. המשמעות: כאשר העובד הזר מעוניין לעזוב את מעסיקו הוא הופך אוטומאטית לבלתי חוקי וחשוף למעצר ולגירוש. למעשה, העובד הזר איננו תלוי במעביד רק לשם העסקתו, אלא גם לעצם שהותו החוקית בישראל. לכן, האפשרות המעשית של עובד זר לתבוע את זכויותיו כנגד מעסיק נצלן הינה מוגבלת ביותר.

הרגילנו בקודש להביט על קיבוץ הגלויות הזה כעל סמל לעליבות והזנחה, ומנקודת מבט אולי עוינת אולי מתנשאת. את הפוסטים הבאים הנני מעלה על מנת לנסות ולהסתכל על אותם האנשים מנקודת מבט מעט שונה. בין חבורות הגברים והנשים מצאתי על כרי הדשא צבעוניות שאינה אופיינית לרחוב הישראלי; שילובים נועזים של אדום סגול וירוק, בגדים אוטנטיים מארצות המוצא, והמון סנדלים מן התחנה המרכזית הסמוכה.

מרכז סיוע לעובדים זרים

4 comments:

Anonymous said...

לעניין מה שכתבת פה.
כל הכבוד.

Anonymous said...

רעיון מעולה!
לתת ביטוי גם לפשוטי העם!

Anonymous said...

יוזמה יפה עד מאוד וגם מצולמת היטב.

Anonymous said...

Good Day! Kenneth Holland . payday loans