שמלת כאפייה, ברחוב שינקין, חמישי אחה"צ

גלי (ואולי גילי?), 23

כבר מעט נדוש לדבר על טרנד הכאפייה שהשתלח בכל מדינות העולם מלבדינו. אף ניקולא גסקייר לבלנסיאגה הגדיל לעשות ושילב אלמנטים אתניים (משמע: אינטרפטציות כאלו ואחרות ל"צעיף הפלסטיני" ולהדפס שעליו) לכל אורך קולקציית החורף. זארה הגדילו לעשות והעתיקו את הדגמים בקפדנות. בעיני הכאפייה הינה דוגמא נפלאה להשפעת הרחוב על טרנדים באופנה, ולהכתבתם. השמלה הזו כל כך מיוחדת מאחר שהיא שאבה השראה מן הכאפייה בגזרה שלה (שימו לב לחיתוך החלק התחתון של השמלה), ובהדפס עצמו. אולם יש בה משהו מאוד יומרני, או ציני; ההדפס אינו אלא לבבות אדומים וקטנים. על מה (לעזאזל) חשב המעצב בשמלתו?

שמלה- gsus; תיק- "בהונות"; משקפיים- "רטרו", קינג ג'ורג'; סרט שיער- של האחות הקטנה;