"נשים גבוהות. לבנות, שדופות, חייכניות ויותר מכל - גבוהות. עוד לפני ביקורי הראשון בברלין אהבתי מלבושים מוקפדים, אך נשות העיר האפרורית הביאו אותי לכדי הבנה שהליכה זקופה וחולצות ללא מחשוף הן לא דבר ייחודי להתגאות בו – אלא עניין של מה בכך. מאז אני מדמה שגובהי מתנשא בעוד ראש לפחות, ושהנרגנות שלי אינה אלא הפוגה קצרה מנחמדות מתמשכת ומאהבת המין האנושי.
"לפני שנה קיבלתי תחתונים במתנה. תחתונים די רגילים עם דוגמא של פקמנים על רקע שחור. עצם היותם מתנה, התאמתם המושלמת, בשילוב עם חיבתי העזה למשחקי ווידאו ישנים - הכתירו אותם במהירות כתחתוני המזל שלי. לאחר כמה חודשים נוצר בהם חור שבדרך פלא היה ממוקם בדיוק בנקודה בה הפקמן אוכל.
את הרעיון לצלם - לשם שינוי - את האנשים שמקיפים אותי אני חייבת למעשה ליעל דנון, שבמשך ארבעה חודשים דאגה לתהות בפני מדי יום ביומו מדוע איני עושה כן. "את חייבת לצלם אותו כבר!", היא הייתה מצביעה לעבר אחד מחבריי ודוחפת אותי להפר את אותם הכללים המחמירים, שכבר סיפרתי כאן עליהם.לאחר שנזכרתי שגם ביהדות היומולדת השלישי נחגג באירוע אופנתי (טראומתי משהו), החלטתי שזו עילה מספקת לציין גם את יום הולדתו של הבייבי שלי באירוע אופנתי מסוג מעט אחר.
"רוב האנשים חולפים על פני. אפילו את השאריות, יש הדואגים לטאטא כל בוקר לשולי הדרך. זוהי תמצית הרחוב, הרחוב הוא תמצית של הגדרה, זמן ומרחב. אני המשוטט המתבונן, משתדל להקליט זכרונות, עוצר את הרגעים הרלוונטיים, אוסף ויורד לצידה של הדרך..
"סבתא שלי היא האישה ממנה למדתי להתלבש. כמישהי שהייתה תופרת לעצמה שמלות ומלבושים אחרים, כל נבירה בארונה גילתה לי אוצרות חדשים. אפשר לומר כי בעיקר ירשתי ממנה את האהבה לנעליים, ולראיה - מגיל צעיר הייתי מודדת את נעלי העקב שלה ומדדה עליהן ברחבי הבית.
גם היום כל מפגש שלנו מלווה בשיחות על אופנה, והיא פרטנרית שופינג נהדרת עבורי. את הסוודר המקסים בתמונה היא נתנה לי וסיפרה כי קנתה אותו לפני כמעט ארבעים שנה באוסטרליה, וכמובן שמרה עליו באופן מושלם.
"זמן קצר לאחר שפתחה יעל את הבלוג ההליכה עמה ברחובות העיר נעשתה לא קלה בכלל. כיוון שהחלה לתור אחר "עוברי אורח מסוגננים", עיניה החלו לפזז ולפזול מאדם למישנהו עם כל צעד ושעל שעשינו. היא פיתחה יכולת מיוחדת של בחינה ראשונית, שלאחריה הגיעה בהייה נוקבת ולבסוף - רדיפה, שהסתיימה בלכידה מושלמת של המצולמים ברי המזל.אותה צורת בהייה ייחודית שפיתחה יעל, המתבטאת בבחינה מדוקדקת אך מהירה לכל אורך גוף האובייקט דבקה במשך הזמן גם בי. אולם, בניגוד אליה, אין לבהייתי מטרה מקודשת והגמילה מהרגל מגונה שכזה התבררה כקשה.
