הנעליים האלו, בסמטה אלמונית, רביעי אחה"צ
נטלי, 19
נטלי טענה שצילמתי אותה לפני כחודשיים, אני לעומת זאת הייתי מופתעת שאינני זוכרת אותה. במרבית המקרים, תוך שניות ספורות הנני נזכרת בדיוק היכן האדם שמולי צולם, מתי, ומה לבש לפרטי פרטים. שמו, לעומת זאת, לעד יפרח מזכרוני. נטלי המשיכה להתעקש, ואני נברתי במעמקי מוחי ללא הצלחה. רק לאחר דקות ארוכות, לאחר ששחזרה בחברת מי לכדתי אותה (עם השותף לדירה), נזכרתי שלבשה טייץ ורוד, את אותם משקפי השמש, ועל פדחתה שיער בלונדיני ארוך (הנה לינק). אז מתי "זה" קרה, לטשתי עיניים לכיוון פדחתה העירומה. אתמול, השיבה. "התהליך עצמו", היא סיפרה, "מצריך אומץ. צריך לגלח את השיער עם מכונה, והפעולה אורכת לא מעט זמן". לא מעט זמן, והרבה מאוד דפיקות לב.
גופיה- של הדודה; מכנסיים- לא זכרה; נעליים- אהבה לשנייה; גרביים- מהסופר; תיק- חברה הביאה; שרשראות- משוק העתיקות ומחנויות של פרחות; עגיל- "אהבה לשנייה"; משקפי שמש- עץ המשקפיים;
8 comments:
היא פשוט מגניבה!
ובתמונה הזו אפילו יותר מהקודמת.
נפלה לך שגיאת קולמוס: הפעולה אורכת זמן, לא עורכת.
מביך.
תודה.
(הבה נייחס זאת לעייפות המצטברת).
יעל
ממש מגניבה
מעשה אמיץ!
לא יודעת אם הייתי מסוגלת להיפרד ככה מהשיער שלי.
דווקא את הנעליים אהבת?
המכנס חמוד..
זו היא מהתמונה?! היא נראית פי מיליון יותר טוב עכשיו.
מדהים כמה שהיא נראת שונה...
כן היא נראית שונה, אבל זה בעיקר בגלל שהיא גם רזתה בערך בחצי ממה שהיא היתה. זו לא רק הקרחת
והיא נראתה נפלא לפני ואחרי.נהדרת
Post a Comment