Something in the way... On Nahalat Binyamin

מעיין, 22

Sunday on Geula Street

מאיה ואיקי

Last week on Frishman Street

מירי, 27

The shoes, On Almonit Alley

טולי, 17

Sunday on King George Street

Purple&Purple, On Dizengoff Square

פאולינה, 32

Black&Black, On Alenbi Street

Gold&Silver, On Rashi Street

דנה, 24

Fruity, On King George Street, Wednesday

Balance, Yesterday on Ben Zion Boulevard

עדי נגלתה לנגד עיני כאשר כבר כיתתי רגליי בכבדות ובאיטיות, בשובי אל ביתי, בתום עוד יום צילומים לא מוצלח. אבן, יקיריי, מאחורי המחסור בעדכונים לאורך השבוע האחרון אין מסתתרת בלוגרית עצלה, אלא דווקא חסרת מזל. איני יודעת האם זו המלחמה שהעכירה את האווירה או מזג האוויר שהאפיר אותה, אולם על אף השעות המרובות בהן תרתי אחר פנינים וממתקים, שבתי מדי יום ביומו, במשך למעלה משבוע, ללא כל תוצרים.

הגרוע מכל אירע ביום ראשון האחרון, אז השילוב בין השמש לעננים ניפק אור מהפנט ונדיר, שקסם לי בצורה יוצאת דופן. באותו היום גמרתי אומר בליבי כי איני עוזבת את הרחוב האפרורי מבלי שתהיה בחיקי תמונה אחת, ואוכל להגיד שעשיתי שימוש הולם בשזימן לי הטבע. דקה קלה לפני שהבנתי שלא אעמוד בהחלטתי, ובטרם עליתי הבייתה, החלטתי ללכוד את אותו אור חמקמק בעדשתי, למרבה הצער, מבלי שעלמת חן או עלם חמודות מסוגננים יפארו לי את התמונה.

על כן, מכשהזדמנה מולי עדי, עיני אורו על סיומו של אותו רצף מזל רע שפקד אותי. זאת, בעיקר כיוון שעלמת החן הנ"ל הצליחה לבצע היטב את מה שאני הכי גרועה בו: שילובי צבעים. החולצה - שחורה, המכנסיים - תכולים אפורים, המעיל - ירקרק, התיק עשוי עור והחום, הצעיף - סגלגל והנעליים - כתמתמות. נדיר למצוא עומס כזה של צבעים, שאף על פי כן נראה כה רגוע, שליו ומשתלב.

Almost a rockstar, On Dizengoff Square

Are you the princess of King George Street?

קרן, 22

כך שאל עובר אורח, שהיה משוכנע במידת התחכום שפיו מפיק, כאשר עמדתי לצידה במעבר החצייה. קרן, שרק לאחרונה הגיעה לארץ, הביטה בו בעיניים תמהות, ורק לאחר שתרגמתי עבורה את שאמר חשה מבוכה קלה.

רגע לפני כן היא בדיוק סיפרה לי שהגראפיטי שברחבי תל אביב הם שמביאים לה השראה.

The Dress, Today on Meir Garden

דנה, 23

אין להם מה ללבוש

אופנה היא אולי אחד הביטויים הבולטים ביותר לחדשנות, והמדיום הבודד שמאפשר כיום חדשנות תמידית, כמעט בילט-אין, הוא האינטרנט. על כן אין להתפלא על שגשוגם דווקא של בלוגי האופנה. אלו צצים בעת האחרונה כפטריות אחרי הגשם. ניתן לצפות בתופעה בכל העולם, אך בייחוד בסצינה הישראלית ההולכת ומתרחבת.

לעניות דעתי, הבלוגוספירה האופנתית תשנה וכבר משנה את הלך הדברים בתעשיית האופנה. בשנים האחרונות קשה היה שלא לשים לב לכוחם ההולך וגדל של הבלוגרים, ובפרט של הבלוגרים המסוגננים מביניהם. ככל הנראה לא רק אני חושבת כך: לפני פחות מחודשיים הזמינה אותי המעצבת מאיה ארזי, מרצה בשנקר, להרצות בפני תלמידי הקורס שלה (שנקרא "אין לי מה ללבוש") על צילום אופנת רחוב, אך בעיקר - על הבלוג ועליי כבלוגרית.

אחת מן המשימות המרכזיות של הקורס היא ניהול בלוג, שיהווה למעשה דף השראה און-ליין, שבד בבד גם יכול לעזור לקידום אישי. אכן, יעיל. בעיני, התהליך שהם עוברים מעניין במיוחד לאור העובדה כי פרט לכך שמדובר בסטודנטים לאופנה, המעקב אחר הפרשנות האישית שלהם למשימות השונות יוצר רובד נוסף לשיטוט הרגיל בין בלוגי האופנה ברחבי הרשת.

הבלוגרים המתחילים זה עתה עשו את צעדיהם הראשונים בעולם האינטרנט. כעת, מכשהחלו להצטבר הפוסטים החלטתי לעניין אתכם, גולשים יקרים, בפנינים האופנתיות.

opus copus
anddoutis
potpourriyaara
musicooler
liloline
try a little tendernesssss
mocking bird style
in-mess
somewhere-over my rainbow
like a child in a skirt
ooh-my-good
on my way
bunch of raisins
lelo coteret

רשימת הבלוגים תופיע מעתה בטור הצד, כך שתוכלו לדפדף בהם להנאתכם.
English translation is available in the comments window. i

On the other side of Tchernichovsky Street

Painter's shirt, On Tchernichovsky Street, Monday

החולצה של שירה, 21, מאוד סיקרנה אותי: אין זה נדיר להיתקל בתושב תל אביב ששדרג את חולצתו בשתי ידיו, אולם בכתמי הצבע שעל חולצתה של שירה היה דבר מה רנדומלי מדי, אך לא מספיק על מנת שייראה לחלוטין לא מתוכנן. על מנת לפתור את הסוגיה תשאלתי את עלמת החן למקורות החולצה הצבעונית, ובחינניות ראוייה לציון היא השתוממה על התעניינותי זו.

"חברה שלי מציירת, וזוהי חולצת העבודה שלה", הסבירה בפני. "פשוט יום אחד לבשתי אותה, והיא נהייתה שלי".

כשכבר התכוננתי להמשיך בדרכי (בימי החורף מזג האוויר אולי מסביר פנים, אך שעות האור מעטות, ועל כן אני משתדלת למעט בדברים), סיפרה לי שירה בחדווה על המעיל שוודאי אחבב, ושלפה אותו במהירות והציגה אותו בפני. כפי שצפתה, המעיל אכן התחבב עלי ודרשתי לצלמה פעם נוספת. לשמחתי, היא הסכימה.

It is all about the fabric, On Ha'avoda Street

דנה, 26

On Dizengoff Street, Friday noon

קרן, 27

Volumes, Glikson Street, Tuesday afternoon

גיל, 25

The shoes, On Beilinson Street

אפרת, 25

Black&White, On King George Street

עמנואל, 23

Perfection, On Ba'aley Melakha St., Wednesday

מרינה, 34

זו לא הפעם הראשונה שניגשתי למרינה. למען האמת אף לא השנייה. מאז אותו היום שרצתי אחריה מתנשפת לאורך רחוב דיזנגוף תוך חירוף נפשי, היא הצליחה להפתיע אותי בכל פעם מחדש. אולם אתמול היא הצליחה להתעלות אף מעל הסטדרנטים הגבוהים שלה עצמה.

החולצה החומה המבצבצת בצורה מופתית מג'קט העור, המטפחת שקשרה לצווארה, התספורת.. זה זמן רב לא ראיתי מלבושים כה מדוייקים.

Definitely eclectic, On Dizengoff Square, Tuesday

טלי, 33

On Ben Zion Boulevard, one week ago

Cute girls in high-waist jeans and plastic shoes, Back on Tel Aviv

ליר, 16 ונעה, 15

I've seen various versions of this hairstyle all over Berlin, on Alte Schonauser Strasse

עלם החמודות הנ"ל הוא גרסה מצוינת לסגנון הגברי שרווח ברחבי ברלין. אציין לחיוב את השינוי המרענן בגזרת המכנסיים, אך למעלה מכך - את השיער. לכל מקום אליו הפניתי את עיניי לא יכולתי שלא לשים לב לשלושה סגנונות עיקריים, שאת אחד מהם מציג הגברבר שלמעלה. השניים האחרים, לעומת זאת, מתייחסים למין הנשי: המון אגינס דין והמון שפרות - או כפי שמרבית העולם מכנה זאת - תספורת בוב.

Stockholm Style in Berlin

בשלישייה המונוכרומטית הזו הבחנתי בעודם התלבטו בין חולצות טי-שירט צבעוניות באחת מחנויות הבגדים באזור השוקק ביותר מבחינה אופנתית בברלין.

בביקור הקצרצר שלי בעיר נזכרתי עד כמה הברלינאים אוהבים שחור. ואם לא שחור, אז אפור כהה (מאוד). אך על אף ששלושתם הקפידו על טהרת הצבע הכהה, הם הזכירו לי ניחוח מעט אחר. אולם התקשיתי לשים את האצבע מהו אותו הניחוח עד לרגע בו התחלתי להקליק על המצלמה. או-אז נפל האסימון;

באותו הרגע זיהיתי כי זהו הסגנון האהוב על הצלם של הבלוג הנהדר StockholmStreetStyle, וגם הסגנון אותו מנפקים לא מעט צלמים בעת ביקורם בעיר השוודית.

כששוחחתי עם השלושה בקצרה לאחר מכן התברר לי כי תחושת הבטן שלי לא הטעתה, והם הגיעו ברלינה היישר משטוקהולם.

בתום הפגישה עמם ניסיתי לנתח זאת ולהבין את מהות השוני הסגנוני. אך בעוד הוא ברור כשמש לעיניי, מצאתי זאת מעט מסובך יותר לנימוק. הצלחתי להפריד את ההבדלים בפרטי הלבוש (בברלין המעילים לרוב ארוכים יותר, המגפיים גבוהים יותר וכו'), אולם כמדומני שמדובר בדבר מה מהותי מכך.

*חזל"ש. הוא חזר (המחשב). בגדול (ומוקדם מן הצפוי). ואני שבה לעדכן כהרגלי (מדי יום).

Afoona on my column in Nana10

את אפונה כבר הצגתי בפניכם לפני כחודש, עת נפגשנו פנים מול פנים לראשונה בבית קפה בחיפה הרחוקה. עוד אז הבהרתי כי בכוונתי לצלם אותה למדור שלי בנענע, בשנייה הראשונה שאצליח לקפוץ צפונה בשנית. מאמציי נשאו פרי, וכעבור שלושה שבועות בלבד עליתי על מונית שירות השכם בבוקר יום שבת אל שכונת נווה שאנן החיפאית, כדי לתעד את הבלוגרית החביבה עליי בארץ.

את התמונות תוכלו לראות כאן: nana10.co.il

* שעת התירוצים למחסור בפוסטים בארבעת הימים האחרונים: אל דאגה, לא נטשתי אתכם, זהו המחשב שנטש אותי. לא עזרו הצעקות, התחנונים ואף לא ים הדמעות להושיעו. לבסוף לקחתיו למעבדה שמסקנותיה היו נשגבות מבינתי (משהו לגבי מערכת כפתור ההפעלה בלוח האם), וכעת נגזר עלי לחיות נטולת הלפטופ היקר שלי למשך כשבועיים. אשתדל לעשות את מירב המאמצים להמשיך לעדכן באופן תדיר, אך בכל אופן - תוך שבועיים נחזור לשגרה הישנה והטובה.

The Coat, Berlin, on Oderberger Strasse

אמנם המעיל היה הדבר הראשון שתפס את תשומת ליבי, אולם הנעליים הן אלו הראויות למספר מילים נוספות.

בחודשי הכפור אשתקד אחד מן החוטים המקשרים שנראו שוב ושוב בתמונות של עוד ועוד אתרים מרחבי העולם היו הנעליים האלו. בארץ, כמדומני, לא הזדמן לי לצלם עלמות חן נעולות בהן, אולם בהגיעי לברלין צפיתי בלא מעט אנשים מתהלכים עמן בגשם ובשלג.

הן נראו בווריאציות לא מגוונות במיוחד; בעלות עקב נמוך עד נמוך במיוחד, לעד שחורות, בגובה הקרסול, ומעלות אסוציאציות החל מבת הכפר ועד למכשפת הכפר. אך בכל המקרים הן יצרו איזון נעים לעין בין כבדות לקלילות, ונתנו אלטרנטיבה טובה לנעלי החורף המגושמות.

Berlin, Gneisenau Strasse, wednesday

Plaids, Berlin, Schonhauser Alley

לאחר ארבעה ימים מושלגים בהם הטמפרטורות ירדו אל מתחת לאפס, העיר התכסתה בלבן ואני, כמרבית האוכלוסייה, הבטתי במלתחתי בצורה פרקטית מאי פעם, החל מזג האוויר להסביר פנים (ועדיין נותרתי עם 25 מעלות פחות מאלו שהיו בתל אביב).

באותו היום בערך, החלו הברלינאים לצוץ מחוריהם, מתוך מעיליהם העבים, הצעיפים הלא נגמרים, והכובעים הגדולים, ולהוכיח לי שגם באפס מעלות ניתן להיות יצירתיים. גם אם מדובר באחד הטרנדים השחוקים בחורף, שאצלנו מבושש לדפוק נוכחות.

The ribbon, the earings - on Rashi St.

נועה, 19

Positive kitch, in Almonit alley, thursday

דניאל, 21

לא פעם שואלים אותי כיצד אני בוחרת את מי לצלם, ולמען האמת, אני מוצאת קושי להסביר זאת. ככל הנראה התשובה המספקת ביותר תהיה "מה שמושך לי את העין", ואולי תמונתה של דניאל היא ההזדמנות הטובה ביותר להסביר מהי כוונתי, מסיבות ברורות.

בעודי עומדת מעברו השני של רחוב קינג ג'ורג' הבחנתי בכתם ורוד מרצד לקראת סופה של סמטה אלמונית. כהרגלי, פתחתי בריצה תוך חוסר תשומת לב משווע לצפירות הנהגים ולחריקות הבלמים. מכשהגעתי ראיתי את כרמלה (מהתמונה למטה) מביטה בתמונות מתוך מצלמתה בהן נראית דניאל, בלבושה יוצא הדופן.

לאחר שיחה קצרה הסבירה דניאל כי לבשה את השמלה כחלק מרצונה לנצל את היותה עובדת זמנית בחנות יד השניה הסמוכה, ולמדוד את הפריטים.

The perfect plaid shirt, in Almonit alley, thursday noon

כרמלה, 25 ונינה, 2.5, הבעלים של Naked CT

Bright red & blue, on Bialik St., wednesday afternoon