Wednesday, April 21, 2010

Alosha Tsinovoi

"אני לא יכול לבטא ריש. אף פעם לא הצלחתי. לא כשהוריי ניסו לפתות אותי בממתקים ובקוויאר בהיותי זאטוט יודו-בורגני באודסה, ולא בנדנודים בלתי פוסקים בגיל טיפש עשרה כשהייתי חלק מהפרולטריון הרוסו-ישראלי שעסק בעבודת כפיים בעיר הפועלים העברית.

אני דובר שלוש שפות ולא נשמע אותנטי באף אחת מהן. הדבר היה בעוכריי מרבית שנות חיי ואף הוביל למלחמה ארוכה. רצח יורש העצר האוסטרי התרחש בגן הילדים על שם "המלחים הקומוניסטים" אשר היה בקרבת המדרגות ההיסטוריות על שם פטיומקין. לנעליי המתנקש הסרבי החליקה הגננת מריה איוונובנה, שלא הבינה לליבי כשניסיתי לבטא "ג'ינסי ליוויסי אורריגינלנייה" בהיותי בן שלוש. יתר על כן, היא התעקשה שאפשוט את האוצר שהיה כה קרוב לליבי ולמותניי ושאלך כאחד העם עם מכנסיים קצרים.

היא אומנם ניצחה באותה תגרה קטנה אך אני ראיתי בכך "קזוס בלי" כנגד טעם רע באשר הוא. שנים לאחר מכן אני עדיין שרוי עמוק בנבכי החפירות של אותה מלחמת התשה אכזרית, בעת שאני נאלץ להתמודד עם מתקפת גז החרדל של הקרוקס ושל חולצות סוף המסלול בגזרת הר הצופים.

NO PASARAN! שואגים הסקיני והממברס אונלי, NO PASARAN! עונה להם רוח הרפאים של אותו 501 אמיץ..

5 comments:

חנה ליכט said...

מנטליות מענינת בנוף.

Anonymous said...

הבחור יודע להתבטא!





סיפור הפרוורים

פולוקס said...

טקסט גדול(:

Anonymous said...

התמונה האחרונה של סוזי,
כה טראגי

ת.נ.צ.ב.ה

Noa said...

כתיבה מקסימה וקורעת

:)