Wednesday, April 21, 2010
"אני לא יכול לבטא ריש. אף פעם לא הצלחתי. לא כשהוריי ניסו לפתות אותי בממתקים ובקוויאר בהיותי זאטוט יודו-בורגני באודסה, ולא בנדנודים בלתי פוסקים בגיל טיפש עשרה כשהייתי חלק מהפרולטריון הרוסו-ישראלי שעסק בעבודת כפיים בעיר הפועלים העברית.
אני דובר שלוש שפות ולא נשמע אותנטי באף אחת מהן. הדבר היה בעוכריי מרבית שנות חיי ואף הוביל למלחמה ארוכה. רצח יורש העצר האוסטרי התרחש בגן הילדים על שם "המלחים הקומוניסטים" אשר היה בקרבת המדרגות ההיסטוריות על שם פטיומקין. לנעליי המתנקש הסרבי החליקה הגננת מריה איוונובנה, שלא הבינה לליבי כשניסיתי לבטא "ג'ינסי ליוויסי אורריגינלנייה" בהיותי בן שלוש. יתר על כן, היא התעקשה שאפשוט את האוצר שהיה כה קרוב לליבי ולמותניי ושאלך כאחד העם עם מכנסיים קצרים.
היא אומנם ניצחה באותה תגרה קטנה אך אני ראיתי בכך "קזוס בלי" כנגד טעם רע באשר הוא. שנים לאחר מכן אני עדיין שרוי עמוק בנבכי החפירות של אותה מלחמת התשה אכזרית, בעת שאני נאלץ להתמודד עם מתקפת גז החרדל של הקרוקס ושל חולצות סוף המסלול בגזרת הר הצופים.
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
5 comments:
מנטליות מענינת בנוף.
הבחור יודע להתבטא!
סיפור הפרוורים
טקסט גדול(:
התמונה האחרונה של סוזי,
כה טראגי
ת.נ.צ.ב.ה
כתיבה מקסימה וקורעת
:)
Post a Comment