מחוויות צייד הפרצופים בארץ הקודש
אם פתחתי את השבוע עם סקוט שומן, אין סיומת מושלמת עבורו ממקבילו, איוון רודיק, שפקד את ארץ הקודש בחודש שעבר. בסיום ביקורו ערכתי עמו ראיון שהתפרסם אתמול במוסף סגנון.כאשר סיפר לי רודיק כי בכוונתו להגיע לתל אביב, לא יכולתי שלא לתהות כיצד תצטייר בבלוגו עיר החוף החמה. למרבה הצער, ההתלהבות סביב תל אביב שאפפה את צייד הפרצופים כאשר נפגשנו בשבוע האופנה, התחלפה בפגישתנו, ביום האחרון לשהייתו בישראל, לאכזבה מרה. עם הדברים הקשים שאמר בפניי על האופנה התל-אביבית ועל התל-אביבים עצמם, ושהתפרסמו אתמול, קשה לי שלא להסכים.
אני מניחה שרוב קוראי הכתבה יקטלגו את רודיק במהירות כ"אנטישמי" וכ"עוכר ישראלי", במקום להפנות שאלות כלפי עצמם בנוגע לאופן בו הם תופשים את עולם האופנה ואת לבושם שלהם. לעניות דעתי, רודיק אבחן היטב את חוסר הנכונות הישראלית לקחת סיכונים אופנתיים מחד, ולהפנות גב לקלאסיקות אופנתיות מאידך. השילוב של שניהם יוצר לבוש משמים במקרה הטוב וחסר טעם במקרה הרע.
שלא תטעו, בשנים האחרונות למדתי להעריך את האופנה הישראלית, ללמוד על יתרונותיה, ולהיות עדה להתפתחותה המהירה. עם זאת, אני עדיין סבורה שיש לנו דבר או שניים ללמוד מן האקספירמנטליות הלונדונית, מהשיק הפריזאי, ומהטרנדיות השטוקהולמית. מה דעתכם?
18 comments:
אני באותה דיעה. לא יצא לי עדיין לקרוא את הכתבה כולה אם כי חלקים ממנה בבלוג של יעל רגב.
אני מסכימה עם החלק על הנכונות לקחת סיכונים ועל הקלאסיקות. אני בהיותי אדם שנוטה לקחת סיכונים אופנתיים מטבעי נאלצת למתן את סגנון הלבוש שלי מכיוון שהרבה פעמים אני נתפסת כ"עוף מוזר" אם אני מעזה (ועדיין מעזה באופן יחסי) דבר הגורר אחריו לא תמיד תגובות מפרגנות...
אני גם מסכימה עם הקטע של הצמוד והחשוף - הרבה ישראליות וישראלים חושבים שחשוף וצמוד הוא אופנתי ויפה וסקסי.
אני מקווה שכמו שאמרת מכיוון שיש בארץ מגמת התפתחות מהירה (אני חושבת שאפשר לראות את זה גם לפי כמות בלוגי האופנה שנפתחו בשנה האחרונה) שנמשיך להתפתח ושבפעם הבאה שהוא או כל מבין אופנה אחר יבקר כאן ההתרשמות תהיה שונה.
דעתי?אני מסכימה עם מה שכתבת,אין מה לעשות,חסר לנו את היסודות ,השורשים העתיקים שמשפיעים על האופנה באירופה,שם הם נולדים לתוך דברים שלנו נראים וואו ואצלהם זה פשוט חלק מהתרבות,ופה?שעטנז שיק.
כמישהי שעובדת בתעשייה אני יודעת שיש גבולות וקודים לטעם הישראלי וזה מה שמגישים לו.אין ספק שיש התפתחות משמעותית,אבל תמיד נשאר חקיינים של משהו זר.לדעתי.
רק פלח קטן מאוד כאן מדבר ומבין שפה אחרת של אופנה וסגנון.מה לעשות?זה בולט מאוד גם במוסיקה וכו
חוץ מזה אני ממש סקרנית עכשיו לקרוא את הראיון-איפה אפשר לקרוא אותו ברשת?י
אני חושבת שאת מעליבה את כל המצולמים שלך במעט המילים שכתבת כאן בפסקה הלפני אחרונה
.
עוד אני חושבת , וזה לא חדש לכולנו , שעולם האופנה הישראלי , והאסתטיקה הישראלית בכללותה , מושפעים מהרבה מאוד גורמים כלכליים ופוליטיים , וכן , גם מאקלים ים תיכוני , הגישה , שאותה ראיתי מקרוב לצערי , שאיתה בא איוון רודיק לישראל היא גישה סגורה , מתנשאת ואתנוצנטרית , חיבתו לאירופאיות ולניקיון לא באמת אפשרו לו לבוא בצורה חוקרת , סקרנית ובוגרת , כדי לבקר ולעכל בצורה בשלה את מה שהוא ראה ברגע שיצא מהאקווריום בו הוא חי , אז , כן , ביקורת היא נגזרת של אישיות , והמרמור הרב ותחושת העליונות של איוון השפיעו על כל מילה שיצאה מפיו . לא חסרים לנו שונאים ומזלזלים , החוכמה במקומות קשים , בכל רחבי העולם אגב , זה למצוא את היופי , ולא להצביע בציניות על הכיעור .
אנונימית: זו בדיוק הבעיה - אותה "ההתמתנות" שכולנו חווים בדרכנו לצאת מהבית. מה שנתפס כ"אובר דרסינג" בתל אביב, ועל אחת כמה וכמה ביתר ערי ישראל, הינו קז'ואל בכל עיר אופנתית שמכבדת את עצמה.
ליאן: הצורך של הרשתות להתאים עצמן לאותו "טעם ישראלי" הוא סוג של ביצה ותרנגולת. ולהבדיל - זארה (בחלק מן הסניפים של הרשת) מצליחים להימלט מהתאמת הקניינות לתפיסה הים תיכונית. נקווה שהמקבילה השבדית שמתקרבת אלינו בצעדי ענק תפיק לקחים בהתאם.
לפי דעתי הראיון יתפרסם בנרג' בימים הקרובים.
מיסטי: המצולמים שלי הם מבחינתי נקודה של אור בין כל ההמון החשוך.. הם בדיוק אלו שמתחילים את השינוי ושגוררים אחריהם נוספים. צר לי אם הבנת זאת אחרת.
שוב ,
אני רואה את הדברים קצת אחרת , מהסתובבות ארוכה באירופה מקבלים רושם עז של חוש אופנתי , אבל , עם זאת , באופן אחוזי ויחסי לגודל הערים קיים מספר מתלבשים גרוע ביותר , אולי כמו אצלנו , ובאמת שלא חסרות נפילות חזקות :-).. וגם כשעוצרים לרגע באינטרנט קפה ומשוטטים בבלוג אופנה זה או אחר לרוב מגלים שגם ה''מיוחדים'' האירופאים הם תולדה של קורבנוּת אופנה , עדר מזן נפוץ שמעתיק כל בשורה שיוצאת משבוע אופנה זה או אחר או מבלוג זה או אחר , בצורה עיוורת ולא חושבת .. מי אמר שטרנדים מכוערים כמו כריות כתפיים , או קאמבק הפרוות המחליא הם הם עילית האופנה או הקלאסיקות ? אולי לנסות לצאת מהבית ב37 מעלות ובלחות של 88 אחוז עם קצת יותר מכפכפי אצבע וסטרפלס זו אופנת רחוב לא פחות מכובדת ומקומית ואמיתית ?
אולי לא להיראות כמו כל בת בלוג ,לא משנה איפה את על הכדור , זו אופנה אמיתית ?
וקלאסיקות ? מה , חליפת שני חלקים שבארץ תזכיר בקונוטציות או את מאה שערים או את אותו גל חום ששורר בחוץ שבעים וחמישה אחוז מהזמן?
ו-כן ,אין מה לעשות , אנחנו לא בפינלנד או בפריס , רובנו נאבקים על פשוט לשרוד כאן ,מרבית האזרחים כאן בישראל הקטנה שחוקים , מודאגים ולא עשירים , זו האמת , כמו הרבה מן המצולמים שבלוגי אופנה בוחרים לצלם ברחובות ואיזורים מאוד ספציפיים רחוק מהמציאות עצמה של הערים בהן הם חיים... אין ספק שתמיד יש מקום לשיפור הקיים ואפשר בכיף לקבל השראה ממה שקורה שם בחוץ , אבל אני לא מסכימה עם ה''דרישות'' הלא מציאותיות ובעיני גם לא מוצדקות , להפוך אותנו לעוד נגזרת של העדר באירופה , אנחנו לא אירופה , מכל הבחינות , ואולי בזה ניתן למצוא ייחוד , מאמץ ראוי של חלקנו בהתחשב בנסיבות , ויופי , ולא רק רגשי
נחיתות
בטח לא רגשות קשים מול אדם שלא רוצה ולא מספיק להתרשם בצורה קצת פחות שטחית.
במאמר מוסגר אני אגיד שאני דוקא אוהבת את היחס הפרופורציונלי שיש לנו כאן לאופנה , אופנה היא לא הכל בקיום הלא קל שלנו , ואני דוקא ממש אוהבת לרדת את אותו קינג ג'ורג' שאת יורדת בו ולראות חבורת בנות עם כפכפי אצבע ושמלות מהשוק בדרך לים , גם זאת אופנת רחוב , רחובית וחביבה ומעידה על המקום בו אנחנו גרים ושאי אפשר לנתק אותו בשום אופן מנסיבות חיים , מאקלים ומהתמונה הכוללת והעמוקה , אז די כבר עם ההלקאה העצמית , זה כזה ניינטיז
:-)
טוב, אז בתור מישהי בילתה איתו כמה ימים, זה כי הייתי נחמדה ומארחת ומסבירת פנים, אנ ייכולה לומר שבאמת היה קשה למצוא בתל אביב יציאות אופנתיות שהוא רגיל אליהן, כניראה. כדי להבין מה נקרא בעיניו מגניב, ניתן להציץ בבלוגים שלו מהימים שהוא בילה בקוריאה.
זו לא בושה שאנשים ברוב המקומות בעולם בהם יש מסורת ארוכת שנים של אופנה, או כאלה שזה חשוב להם, מתלבשים אחרת.
אבל, לא רק לפי הלבוש נמדדים האנשים. אין פה כל "חושך והמון" - אלה ניראות לי מילים קצת קשות.
מה גם שכמה שאני באמת מחבבת את איוון, הוא מאוד שיפוטי ויש לו טעם מאוד אירופאי ומסוגר. אוהב רק רוסיות ונורדיות, למען דיוק. כך שזה לא מפתיע שהוא לא אהב.
גם תפסת אותו לראיון ביום האחרון ההכי עמוס שלו, זה גם השפיע...
בסיום הכתבה אתה יוצא עם הרגשה מבאסת. כי גם אם המחשבות נכונות ורלוונטיות הדרך שבה זה הנאמר, הזלזול ,יוצר הרגשה מאוד לא טובה. כי כמו שאמרו כאן לפני קל למצוא את הרע אבל הרבה יותר קשה למצוא את הטוב. והרי חיפוש לבוש מעניין או מסקרן זה הרבה עניין של טעם. כי יש ייחוד ועניין מסויים גם באיך שההמון הישראלי מתלבש, ייחוד ששונה מאוד מהסגנון האירופאי, ואולי דווקא את זה בביקורו כאן הוא היה יכול לחפש. כי אולי אם הוא היה מחפש פחות משהו שדומה לסגנון האירופאי ויות ר משהו שדומה אלינו,אל עצמנו, הוא היה יוצא מרוצה. ומה שבאמת היה חסר לי זה כן המילה הטובה עלינו, על ישראל.
את האופנה הישראלית נוטים לצמצם למקום ספציפי, לתל אביב, תל אביב קטנטונת ולרוב המצולמים שלך ובכלל הם אותם אנשים שחולפים באותם שלושה ארבעה רחובות, בקיץ פה אין ברירה אלא להתפשר על ביגוד חופי, שכולל בד"כ את אותם המכנסיים הקצרים או השמלה המתנפנפת והכפכפים הנצחיות
אין בזה שום דבר רע! ואין לנו צורך להעתיק את השיק הפריזאי, בשביל זה קיימת פריז וכבודה במקומה מונח
אתם בוחרים לצלם את אותם האנשים
באותה פינת רחוב
אז מה יש לצפות?
בנוסף
לרובנו יש תחנות בדרך שמשותפות לכל ודורשות איזושהי פסיביות כשמדובר על לבוש,
תלמידי בית הספר בד"כ הולכים כשהם לבושים בחולצת טריקו כתלבושת אחידה, הבוגרים יותר לובשים מדים, אחרי שהם חוזרים מהודו הם מגיעים עם אותם הבגדים הצבעוניים שקנו שם בכמה רופי וכשכבר מישהו מחליט להתלבש אז זה בדמות בגד מH&M
ככה זה, וזה מה שמעניין פה
זה הרבה יותר מבגדים, זו תרבות
אני חושבת שאת מצליחה לתפוס בעדשתך פנינים ועל כן אני מודה לך כי זה תמיד כיף לראות
אבל אל לך לצפות לשינוי משמעותי
אני חיבת לציין משהו קטן, אך חשוב לדעתי.
זה נורא מעניין שכולנו כל הזמן מתלוננים שאין פה סטייל, כמובן מלבד מקבץ מסויים של אנשים שמתלבש יפה, ורובנו מסכימים עם זה, אבל כאשר מגיע מישהו מבחוץ ולא אוהב את מה שהוטא רואה, זה פתאום לא בסדר. מה זה משנה מה הוא חושב. הוא אישיות אינדיבידואלית שאין לו כל השפעה עלינו. את מי זה מעניין. בחור חמוד, למדי, הוא למרות הכל.
Couldn't agree more!
after living in NYC for 4 years, and coming back here, there isn't an easy way of saying this but it's quite depressing. there isn't any creativity, and if you're trying to be one, people just won't let you be, they will criticize you and you will end up feeling like a laughing stock.
I hope this will change SOON and we'll see more variety, not necessarily trend, but creativity!
No wonder facehunter thinks Israelis are unstylish - he was hanging around with the most annoying and unsrylish person in tel aviv... look a few comments up
אני חושבת שיש צדק בדבריו. אבל יש גם סיבות די טובות למצב של 'האופנה הישראלית'.
ראשית -
הרחוב הישראלי מכוער. פשוט לא אסתטי. ביקרתי בוינה בקיץ, ושם, תאווה לעינים. התשוקה להתלבש יפה יותר נוצרת בצורה אינסטנקטיבית רק כדי להתאים לארכיטקטורה, לדשאים הירוקים, לפיתוחים היפים שעל הקירות. ופה, רב הערים בישראל נראות כמו שיכונים. המדרכות בטח ובטח שלא יכולות לסבול נעלי עקב דקיקות, ועוד לא דיברנו על מזג האויר המחורבן...
א-ב-ל, ויש אבל. אפשר לזכור שלפני שבעים וקצת שנים באו לכאן חבורה של מרכז אירופאים ששמרו על כל הגינונים, בלבוש ובהתנהגות, ושרדו. אז אולי אפשר בכל זאת, לשתות תה חם בשלושים מעלות, וללבוש כסיות, כובע, נעלי עקב וגם שמלה מבד לא נושם?
אמן.
והערה קטנה -
רב המצולמים בבלוגים בישראל נראים כמו שבלונה. די כבר לאייטיז וגרורותיו. הלאה אמריקן אפרל!
אני קוראת את הבלוג שלך תמיד ומאוד מעריכה את העין החדה שלך לסטייל אמיתי, וכמו שכתבת המצולמים שלך באמת שברי אור קטנים בהמון של חושך, יזע וחוסר איכפתיות.
מר צייד הפרצופים אינו מחויב לכל קוד נימוס, אך אני דוגלת במינימום דיפלומטיה בעת העברת ביקורת על מקום שבו אתה מבקר. קצת צניעות, קצת צעד אחורה ולהבין שאתה (אולי) לא יודע הכל, רואה הכל, מבין הכל.
מעבר לדעותיו, היו אלו המילים הקשות שבחר בכדי לבטא אותן, ממש דמיינתי אותו הוגה את המילים החותכות באופן כל כך חסר התחשבות, כל כך מאכזב את מעריציו הישראלים.
וזה לא שאני אומרת שלא צריך להעביר ביקורת, אבל מן הראוי היה לציין כמה מעלות לצד מכלול הירידות. פשוט מעיד על רמתו האישית והחינוך לו זכה.
Is that Yvan? I think so! Lucky you!
- http://21arrondissement.com
לדעתי צריך לדעת, אופנתית, היכן למקם את איוון רודיק.
אני עוקב אחרי הפוסטים שלו והבחור אקסצנטרי. כלומר הוא מחפש אופנה אקסצנטרית, כזו ששוברת את לוּק הרחוב השגרתי. בניגוד לז'אנר בו הוא מצוי- אופנת רחוב, רודיק מחפש את אופנת המסלול, אופנת התצוגות, ברחוב.
ונכון, הרחוב הישראלי מחפש יותר פונקציונליות ונוחות ופחות איזוטריות. אבל, לטעמי זה לא בא על חשבון אינדוודואליות וביטוי אישי ייחודי.
אז נכון, רודיק הוא בלוגר מוביל ומעצב דעת קהל, אבל צריך לדעת היכן הביקורת שלו רלוונטית והיכן לא.
חבל שזה הרושם שהוא קיבל מישראל, לפי דעתי הוא יותר מדי השווה אותנו לכל המדינות במקום לבוא עם ראש פתוח, לראות מה יש פה ואיך אנחנו פה מבלי לחשוב איך זה בפריז\לונדון וכו'.
בכל מקרה נכנסתי לבלוג הפרטי שלו ושם הוא פירסם כמה פוסטים על ת"א וישראל וגם די הרבה תמונות של אנשים לבושים ממש ממש יפה (יותר יפה מאלה שהוא בחר לפרסם בפייסהנטר) אז לא בדיוק הבנתי מה הבעיה שלו. בכל מקרה, לא נורא אם לא התלהב.. אפשר לחשוב :)
cute! street bloggers unite!
http://www.lucasjonesart.blogspot.com
לא קראתי את הכתבה, אבל עדיין יש לי שני דברים לומר על נושא אופנת הרחוב הישראלית באופן כללי:
1. הכי קל לרצות שנהיה כמו לונדון או שטוקהולם, אבל היי! 70% לחות וגרביונים זה מתכון בטוח לאובדן שפיות
מי שרוצה להיות קריר צריך גם לגור במקום קריר.
אופנה לא יכולה להיות נטולת הקשר גיאוגרפי. אני מבטיחה לכם שכל הגרמנים, למשל, היו זורקים את כל המלתחה המסוגננת שלהם ועוברים להסתובב בחלוק מגבת אם בתמורה היו מבטיחים להם שיהיה להם חוף ים צמוד ושמש כמעט כל השנה
2. אולי רוב העם ברחוב לא מתלבש הכי להיט בעולם (על אף שבשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בנושא לטעמי), כי לא לכולם יש את זה (כסף וחוש). אבל במצב העניינים הזה, אלה שכן יש להם את זה יכולים להתבלט הרבה יותר אז מה פה בדיוק הבעיה?
Post a Comment