Thursday, April 30, 2009
Wednesday, April 29, 2009
Spring in Tel Aviv, On Frishman St
נתלי, 21, שבתה את מבטי בשמלת השבועות המושלמת שעטתה על עצמה. "כל הזמן עוצרים אותי עליה", אמרה לאחר מכן ושפתיה התעקלו כלפי מעלה בחיוך המקסים ביותר שראיתי לאחרונה. "קניתי אותה לפני כמה שנים בחנות יד שנייה", סיפרה. "אבל רק החודש קניתי חמש שמלות לבנות נוספות". המפגש עמה היווה עבורי ההוכחה שהאביב כבר כאן.
Monday, April 27, 2009
The Sartorialist, at Paris Fashion Week
יותר מכל הדוגמניות, העורכות וקייט מוס התרגשתי לראות במו עיניי את מיסטר סקוט שומן - ככל הנראה, אלוהיי אופנת הרחוב בשנים האחרונות. היכרותו עם תנאי השטח (ועם אנשיו) ניבטה בכל צעדיו - יודע הדרך אל כל פינות המחמד בכל היכל שכוח אל בצפון הרובע ה-13 אליו הגענו לשם תצוגה כזו או אחרת, ואל כל הרחובות הקטנים והציוריים בכל כיכר הומה. אם יש מישהו שמצליח להעביר את האווירה השוררת בשבוע האופנה הרי זה הוא.
Labels: focus
Sunday, April 26, 2009
At Viktor&Rolf, Paris Fashion Week
לתגובות הנסערות על הפוסט של ג'וליה פרקס החלטתי לענות בפוסט נפרד, ואני שמחה על כך שהזדמן לי לעשות זאת דווקא מתחת לתמונה של לואיז אבל, פשניסטה אמיתית, אחריה אני עוקבת זה זמן רב. אך נתחיל מההתחלה:
עוד קודם לטיסתי לעיר האורות, לשבוע האופנה, ניסיתי לעשות חשבון נפש עם עצמי ועם הדברים בהם אני מאמינה. ידעתי שהאנשים יהיו רזים יותר. ידעתי שהם ילבשו פרווה. וידעתי שבמחיר של הנעליים שלהם אני יכולה לשכור דירת שלושה חדרים ברוטשילד למשך כמה חודשים טובים.
עם זאת, החלטתי ללכת על זה. למה? כי על אף המגרעות הבולטות והצובטות כל כך, אופנת הרחוב של אלו שקובעים לנו מה נלבש עוד שנה היא מעניינת ומרתקת ויש לתעד גם אותה.
ניסיתי לשמור באיזשהו מקום על גבולות הטעם הטוב. ניסיתי לסנן פרווה או דוגמניות שרגליהן בשילוב נעלי העקב שנעלו נדמו כעפרונות מחודדים במיוחד. אני חושבת, אגב, שדי הצלחתי לשמור על איזון יחסי. יש פרווה, יש רזון - אך לא בכמויות שניתן היה למצוא במציאות. וככלות הכול, המטרה כאן היא בכל זאת סוג של תיעוד.
את התגובות המזועזעות מג'וליה פרקס, בדיעבד, צפיתי. תמונותיה ומראה השלדי גוררים אחריהם תגובות בכל מקום שתמונתה מתפרסמת, ושמועות לגבי הרגליה התזונתיים מתרוצצות בכל רחבי האינטרנט – רק חפשו בגוגל. איני יודעת האם גופה הכחוש של הכתבת והבלוגרית בת ה-19 הינם תוצר של הרעבה עצמית, או שמא של הטבעונות האדוקה עליה היא מקפידה. וזה גם לא משנה כשהרזון הינו כל כך קיצוני.
אולם, את פרקס בחרתי לצלם דווקא מאחר שהרגשתי שבמראה שלה קיימת התרסה מסוימת כלפי סגנון הלבוש המקובל בקרב מרבית אנשי תעשיית האופנה. היא לכדה את עיניי בשל לבושה הייחודי בנוף עיר האורות באותו השבוע: שלל הצבעים, שילובי הטקסטורות המפתיעים, והמשחק בפרופורציות.
ובאותה נשימה גם בחרתי לצלם את לואיז אבל ואת עמיתתה אלי סובלור. גם אבל, כפרקס, בת 19 בלבד. שתיהן מתעשיית האופנה ושתיהן מתאפיינות בסגנון לבוש הבולט למרחוק. אולם התווית שעל בגדיה של לואיז, לעומת זאת, מראה מספר שמעט גבוה יותר מ-36 הבלתי אפשרי. תווית בריאה יותר.
עוד קודם לטיסתי לעיר האורות, לשבוע האופנה, ניסיתי לעשות חשבון נפש עם עצמי ועם הדברים בהם אני מאמינה. ידעתי שהאנשים יהיו רזים יותר. ידעתי שהם ילבשו פרווה. וידעתי שבמחיר של הנעליים שלהם אני יכולה לשכור דירת שלושה חדרים ברוטשילד למשך כמה חודשים טובים.
עם זאת, החלטתי ללכת על זה. למה? כי על אף המגרעות הבולטות והצובטות כל כך, אופנת הרחוב של אלו שקובעים לנו מה נלבש עוד שנה היא מעניינת ומרתקת ויש לתעד גם אותה.
ניסיתי לשמור באיזשהו מקום על גבולות הטעם הטוב. ניסיתי לסנן פרווה או דוגמניות שרגליהן בשילוב נעלי העקב שנעלו נדמו כעפרונות מחודדים במיוחד. אני חושבת, אגב, שדי הצלחתי לשמור על איזון יחסי. יש פרווה, יש רזון - אך לא בכמויות שניתן היה למצוא במציאות. וככלות הכול, המטרה כאן היא בכל זאת סוג של תיעוד.
את התגובות המזועזעות מג'וליה פרקס, בדיעבד, צפיתי. תמונותיה ומראה השלדי גוררים אחריהם תגובות בכל מקום שתמונתה מתפרסמת, ושמועות לגבי הרגליה התזונתיים מתרוצצות בכל רחבי האינטרנט – רק חפשו בגוגל. איני יודעת האם גופה הכחוש של הכתבת והבלוגרית בת ה-19 הינם תוצר של הרעבה עצמית, או שמא של הטבעונות האדוקה עליה היא מקפידה. וזה גם לא משנה כשהרזון הינו כל כך קיצוני.
אולם, את פרקס בחרתי לצלם דווקא מאחר שהרגשתי שבמראה שלה קיימת התרסה מסוימת כלפי סגנון הלבוש המקובל בקרב מרבית אנשי תעשיית האופנה. היא לכדה את עיניי בשל לבושה הייחודי בנוף עיר האורות באותו השבוע: שלל הצבעים, שילובי הטקסטורות המפתיעים, והמשחק בפרופורציות.
ובאותה נשימה גם בחרתי לצלם את לואיז אבל ואת עמיתתה אלי סובלור. גם אבל, כפרקס, בת 19 בלבד. שתיהן מתעשיית האופנה ושתיהן מתאפיינות בסגנון לבוש הבולט למרחוק. אולם התווית שעל בגדיה של לואיז, לעומת זאת, מראה מספר שמעט גבוה יותר מ-36 הבלתי אפשרי. תווית בריאה יותר.
Labels: paris
Thursday, April 23, 2009
Grey, Near Carmel Market, Tel Aviv
אוקסנה ליכטר, 38, שחקנית
לפרטים נוספים: nrg.co.il
לפרטים נוספים: nrg.co.il
Labels: Tel Aviv
Wednesday, April 22, 2009
Tuesday, April 21, 2009
Monday, April 20, 2009
Sunday, April 19, 2009
Thursday, April 16, 2009
Tuesday, April 14, 2009
Monday, April 13, 2009
Cafe Mode. at Paris Fashion Week
בוקר היום הראשון בשבוע האופנה הפריזאי. ישובה במטרו עם בטן מפרפרת מלחץ, ממתינה בחוסר סבלנות לתחנה המתאימה שתוביל אותי לתצוגה הראשונה בעיר האורות: בלנסיאגה. בחיל ורעדה ובפיק ברכיים עליתי במדרגות אל הרחוב, ועכבתי אחר עובר אורח שהיה נראה עבורי אופנתי דיו על מנת לפקוד את המאורע. החרדה והאימה התפוגגו כלא היו מיד כאשר הגעתי ליעדי והאדם הראשון בו נתקלתי הייתה ג'רלדין דורמוי, עורכת האופנה של ל'אקספרס והאדם שמאחורי Cafe mode, שחייכה לעוברים ולשבים ומצלמה בידה.
ג'רלדין, שבלוגה עוסק (בצרפתית) בחוויות אופנתיות, ובחוויות לא אופנתיות דרך עין אופנתית, הייתה היחידה שנדמה היה שממשיכה ליהנות מעבודתה גם כאשר 79 צלמים יפנים מתנפלים על קארין רויטפלד. בעוד טומי טון מג'ק וג'יל מסנן לעצמו "איי לאב מיי ג'וב", גרנס דורה לחוצה וסקוט שומן מתרוצץ הלוך ושוב, הצליחה ג'רלדין לחייך וליהנות מהאוויר הקר ומהאווירה.
ג'רלדין, שבלוגה עוסק (בצרפתית) בחוויות אופנתיות, ובחוויות לא אופנתיות דרך עין אופנתית, הייתה היחידה שנדמה היה שממשיכה ליהנות מעבודתה גם כאשר 79 צלמים יפנים מתנפלים על קארין רויטפלד. בעוד טומי טון מג'ק וג'יל מסנן לעצמו "איי לאב מיי ג'וב", גרנס דורה לחוצה וסקוט שומן מתרוצץ הלוך ושוב, הצליחה ג'רלדין לחייך וליהנות מהאוויר הקר ומהאווירה.
Labels: focus
Sunday, April 12, 2009
Tuesday, April 7, 2009
Monday, April 6, 2009
Sunday, April 5, 2009
Altamira, On Paris Fashion Week
נראה היה שקרייג ארנד מבלוג אופנת הרחוב הניו-יורקי altamira ידע לזהות למרחוק את כל אחד מפוקדי שבוע האופנה בעיר האורות: שם, שם משפחה ותפקיד. בין אם זו הייתה עורכת האופנה של מגזין איי-די, בין אם מנהלת תחום האקססוריז של ווג ניפון, ובין אם מפיקת האופנה הראשית של מגזין לולה - קרייג מכיר את השטח ועשה שיעורי בית. ההיכרות המעמיקה שלו עם עולם האופנה לא הסתיימה בעורכות: הוא ידע לזהות כמעט כל אחת מן הדוגמניות, לציין על אילו מסלולים היא צעדה במהלך הקריירה שלה, ואף כיצד מאייתים נכון את שם המשפחה הארוך של שלל הדוגמניות האוקראיניות. הניימדרופינג המטורף הזה בא לידי ביטוי היטב בבלוג שלו. בחירת המצולמים הינה קפדנית במיוחד: עדשת המצלמה לא תתפקס אם אינך מתעשיית האופנה. ככלות הכול, אין דבר מעניין מסגנונם האישי של קובעי טעמינו האופנתי. כך הפך altamira למקדש לתעשייה הזו, במה ללוקחים בה חלק, ומפגן אהבה גדול כלפיהם.
Labels: focus
Thursday, April 2, 2009
Sparkles and glitter, On Paris Fashion Week
אמה ורוניקה ג'והנסון, עורכת אופנה במגזין קוסמופוליטן השוודי
בפעם השלישית שראיתי אותה כבר התחשק לי להתוודות בפניה שאני מאוהבת. בפעם הראשונה היא הייתה מוקפת בגורן צלמים, שניסו לתפוס מעט מן הדוגמנית-עורכת הזו, ומן הסגנון החד פעמי שלה. בפעם השניה כבר הצלחתי לאתר אותה לבדה, אך זו מיהרה להתחמק מטיפות הגשם שהלכו וגברו.
בפעם השלישית, בפתח התצוגה של הרמס, כבר עלה בידי לתפוס אותה לדקה וחצי רק לעצמי, במהלכן בעיקר נפעמתי מתווי פניה. רציתי להתוודות בפניה שאני אוהבת את בגדיה המנצנצים, את העור הצח, את נעלי הפלטפורמה, את הקוקו הגבוה וההדוק, את עגילי החישוק המוזהבים, את האודם הוורדרד, את הפנים החייזריות. אך נותרתי "בתודה רבה לך", וב"זה יופיע בההולך ברחובות".
Labels: paris
Wednesday, April 1, 2009
Subscribe to:
Posts (Atom)