Face Hunter, On Paris Fashion Week

בניגוד ליתר הצלמים שנטו להתקבץ יחדיו בנקודות "ייעודיות" (כניסה לתצוגה, יציאה ממנה, רקע יפה), איוון רודיק, הלוא הוא ה-face hunter, דווקא נהג להתבודד בפינה מרוחקת, עד שעט על קורבנותיו. באותו הבוקר, בעוד מן האוהל בגני הטולרי בקעה מוזיקת התצוגה של קלואי, ניגש אליי איוון וביקש לצלם אותי. התניתי זאת בתנאי אחד בודד - גם עליו נגזר לעמוד מול עדשת מצלמתי לשניות ספורות. כיוון שפרט לציד הפרצופים המוצלח שמבצע איוון, הוא עצמו נוטה להתלבש באופן מסקרן במיוחד. נדמה שמלתחתו כולה מורכבת ממכנסי צינור, חולצות מכופתרות, ובלייזרים צמודים. ההבדל היחיד בין יום ליום הוא הבחירה המשתנה והמפתיעה בצבעי הפריטים.

באותה ההזדמנות סיפר לי איוון כי תל אביב נמצאת גבוה-גבוה ב"טו דו ליסט" שלו. קצת לפני בואנוס איירס וקצת אחרי אוקראינה (אותה סימן ב-וי בשבועות האחרונים). כפטריוטית מן המניין של התפוח הקטן סיפרתי כמה נפלא ומקסים כאן (חוץ מבאוגוסט), והוא השיב שאם תסתדרנה התוכניות הוא ימריא ארצה כבר בחודשים הקרובים. עדכונים, אני מניחה, יגיעו בהמשך.