Kala's Graceful Girls, On dizengoff Street

זמן רב תהיתי האם יש לפרסם את בנותיה המקסימות של החנות קאלה. לרוב אני משתדלת להימנע מציון שמותיהן של חנויות, בין אם רשתות, בין אם מעצבים צעירים ובין אם החנות של הדוד הזקן שמוכר את הסחורה שנותרה לו עוד משנות השבעים. האביר על החתול הלבן אף טען שפרסום שכזה עוד עלול לגרור נהירה המונית לצפות בפלא. ובכן, אבהיר מראש - לא זו המטרה.

לפני הכל, יש לציין כי איני נוהגת לרכוש בגדיי בקאלה. אמנם הבגדים בחנות, אותם מייבאת הבעלים מן המזרח הרחוק, נאי מראה - לרוב בעלי אפיל רומנטי-וינטג'י הקורץ לרבות מבנות העיר הגדולה - אולם התמחור הגבוה, לעניות דעתי, אינו תואם בלשון המעטה את איכות הבדים והתפירה.

אך איננו דנים כאן באיכות החנות, אלא באיכות מוכרותיה. וזו - יוצאת דופן בצורה יוצאת דופן. את השיטה ניתן היה לראות במובהק לראשונה באמריקן אפרל לפני כשנתיים: גיוס צוות עובדים נאי מראה ומסוגננים במיוחד באופן שתואם להפליא את הערכים שהחנות מנסה להעביר. במקרה של חנות בגדי הקז'ואל היה מדובר בנבחרת שכל שחקניה שידעו כיצד להפוך את חצאית הכותנה וחולצת הטי שירט הצבעונית לדבר הכי נחשק באיזור. סבורני שלאותו הצוות היה נתח נכבד בהצלחה שהחנות קוצרת כעת.

כעת, גם בקאלה יישמו את השיטה. אמנם תיעדתי רק חמש, אולם כל 14 עלמות החן העובדות בחנות הינן בעלות סגנון לבוש משובב נפש, המתאים במדויק לסגנון הלבוש שגם נמכר בה. נכון, הן גם לבושות, במרבית המקרים, בבגדי המקום, אולם היה ניתן להרכיב את הפריטים באופן שונה לחלוטין. כל אחת ואחת מהן עומדת בקריטריונים של הנערה החמודה-מצחיקה-מקסימה-שובבה שהיית שמח אם הייתה מתייחסת אליך בפאב אך ברור לך שזה לעולם לא יקרה. הן אלו שילכו עם שמלה קצרה ופרחונית וכפכפי אצבע בקיץ, עם מגפי ברך חומים בחורף, ועם חולצה קצרה וצעיף בסתיו של תל אביב - כדי להרגיש שקצת התקרר. מאותן הבנות האיכותיות שהן סטודנטיות שגם עובדות, גם מוצאות די זמן לשבת המון שעות בבתי קפה, ותמיד יתלבשו באופן ההולם עם קריצה ייחודית. ללא ספק, צוות המוכרות הנ"ל הוא היח"צ הכי טוב שהחנות יכולה לעשות לעצמה.

מלמעלה למטה: כרמל, 24 ; מיכל, 24 ; אפרת, 27 ; דפי, 24 ; נופר, 25 ;