משב רוח מרענן בכיכר דיזינגוף, חמישי אחה"צ

זוהי ציפורה סלומון, שלעת עתה מתגוררת בניו יורק. בעלייה אל כיכר דיזינגוף היה קשה לפספס את החליפה הצבעונית, את הכובע המיוחד, ואת הליפסטיק המשוח בקפידה לא אופיינית לרחובותינו.
בקלילות הסכימה ציפורה להצטלם, לא לפני שציינה כי טעמה הייחודי קרץ גם לסקוט שומן the sartorialist, ולקנינגהם מהסאנדיי טיימס. (לא מכירים?? גגלו לשפר השכלתכם!). תוך שניות ספורות שלפה מתיקה כעשר תמונות, ופרסה אותן על שולחן בית הקפה הסמוך. "לכל תלבושת יש כובע וצמיד משלה", היא מסבירה. מסתבר כי עלמת החן בעלת הטעם האנין הינה סטייליסטית במקצועה המעבירה לבנות ניו יורק שיעורי "לבוש כאומנות".
"בישראל של היום זה גועל נפש. אנשים מתלבשים בפח. מה קרה לרחוב דיזינגוף?", היא מזדעקת, ואני מהנהנת בהסכמה. זו באמת בעיה, אני צופה בכך בבירור מדי יום ביומו. ככל שמתחמם הנני חשה כיצד טובי בנינו ובנותינו זונחים את טעמם ועוטים על גופם גופייה ומכנסיים מרושלים, אולי מתוך המחשבה שבין כך ובין כך בעוד דקות ספורות הללו ייספגו בזיעה.
"אבא שלי חייט, ואמא שלי תופרת", המשיכה ציפורה בסיפורה. "וכולם- אמא, הדודות, המשפחה; פשוט ידעו איך להתלבש, ואני למדתי זאת מהיום הראשון.

"נשים צריכות לשים לב ללבושן. הן ירגישו יותר טוב עם עצמן ועם העולם. זה כאילו לכולם יש חיוך על השפתיים. צריך לצאת מן הכלל, להביא מעט אינדיווידואליות, ולעולם יגיע המון יופי.

"צריך להעלות כאן את הרמה", היא פסקה.
לטיפולכם יקיריי.

אולי האתר של ציפורה ייתן לכם השראה: tziporahsalamon