Wednesday, June 6, 2007

העיניים האלו, ברחוב קינג ג'ורג', שני אחה"צ


קורין, 25

בטרם יצאה מפתח ביתה דאגה קורין להתאים את צבע השמלה לצבע צלליות העיניים. לרוב מדובר במתכון בטוח לאסון אופנתי, אך עבור קורין זה רק מוסיף לדמותה הייחודית. כדאי להגדיל את התמונה ולהביט בצלליות מקרוב, וכן בשרשרת הטבעת, שתופסת תאוצה ברחובותינו.
השילוב של השמלה הירוקה עם נעלי העקב האדומות והמפתות, מפתיע. מאחר ושני הצבעים נחשבים כמשלימים הם מדגישים אחד את השני. ביחד עם אלו, ועם התספורת הקצרה והמחומצנת, קשה לפספס את קורין ברחוב האפרפר.

שמלה- "ג'ונגלר", שינקין; שרשרת- מחנות בשינקין; נעליים- ממכירה פומבית בברצלונה; תיק- רנואר מן;

ברחוב לבונטין, שישי בערב




























גלעד, 18

המראה שמדגים עלם החמודות הזה, הוא, כמדומני, החביב עלי ביותר. בטיול האחרון ללונדון, חזיתי בו לא מעט, בווליום משתנה, ונהניתי מכול רגע. גלעד הקפיד על פריטי הבייסיק בלבד של מראה ה"חנון הבריטי", וגם כך, זה נראה מאוד שיקי, יחסית להרגלינו בארץ.
לרוב כאשר מנסים לשלב שתי חולצות לכדי יצירת מראה שכבות, זה עובד לא רע. במקרה זה נוצר מראה מהוקצע למדי. שימו לב כיצד הסריג חותך בזווית הנכונה את הכתפיים, והשרוולים ממשיכים את הקו המתאים. כיצד חתך V של הסריג משתלב עם חולצת הטי הפשוטה. וגם- בחלקו התחתון, מסתיים הסריג כסנטימטר וחצי גבוה מן החולצה, וכך נוצר פס נוסף של צבע שהבדיל בין הסריג הירוק למכנסיים.

ברחוב לבונטין, שישי בערב



























דן, 21

הנה עוד דוגמא נפלאה של מראה בריטי, הפעם באדיבות חבר של גלעד, דן. פרט לתספורת, שיתכן שאינה מאומצת דיה בארץ מפאת החום, אהבתי את הג'קט. אהבתי את זה שהכפתורים של הכיסים והכפתורים לרכיסת הג'קט אינם מאותו הסוג. אהבתי את הכיסים. אהבתי את הנונשלנטיות שבצווארון הלא-מסודר של הג'קט, החושף את חולצת הכפתורים (המפוספסת?) שמתחתיו. המבט הנוקב והזיפים משלימים את המראה הכללי. תאווה לעיניים.

כוכבים



לפני כשבוע התהלכתי לי לאיטי לאורך רחוב בוגרשוב לכיוון הטיילת, כשלפתע הבחנתי במודעה הנ"ל. בהיתי בתצלום, ותהיתי מה רואים בו לעזאזל. בעודי חוכחת בדעתי, ירד לי האסימון; לא לחינם חשתי בדז'ה וו קליל. גם אני צילמתי את הקעקוע הזה, ודווקא לא מזמן. נדמה לי שהזכרון שלי מתרופף עם הזמן.

Monday, June 4, 2007

מקסים ברחוב שינקין, שישי בצהריים



























מקסים
(מביילרוס)

אוי, זה כל כך מדוייק, כל כך נכון.. כל כך בולט שהוא תייר.
מקסים שמר על קשת צבעים אחידה של לבן ושחור, ולבוש מחוייט יחסית לרחוב הישראלי. אף על פי שזה עלול להיראות ארכאי, אני סבורה שגם עם הבגדים הללו הוא עדיין נראה צעיר ושובב. ייתכן שהדבר טמון בכובע, המשווה לו מגניבות מסויימת, או בכפכפים, הנותנים למראה הכללי תחושה יומיומית. בכל מקרה, הוא נראה נפלא (אולי גם הודות לחיוך שובה הלב).
הוא לבוש במכנסיים לבנים מחוייטים יחסית (הכוונה שאין מדובר בשרוואל לבן, גברברים יקרים). לדעתי, כל עוד הרגליים שלכם אינן גוציות במיוחד, מכנסיים שכאלו יכולים להיות רכישה מצויינת לקיץ הקרוב.

סנדלים- גוצ'י; משקפיים- ורסצ'ה; כובע- "קניתי ממש עכשיו. כאן בתל אביב. ראיתי וקניתי. למה לא? זה טוב!"

שמלת נקודות ורודה ברחוב שינקין, שישי בצהריים




























רותם, 20


רותם שילבה מספר סגנונות, והתוצאה הסופית מאוד מיוחדת בעיני. הקעקוע והעגילים תואמים אחד לשני, אך בהחלט לא הייתי מצפה לראותם משולבים עם שמלה מנוקדת ורודה וסיכת שיער בדוגמת פפיון ורודה. המשקפיים בעלי המסגרת השחורה העבה נותנים את הפיניש האחרון.
לרוב בגדים משמשים דרך מאוד נוחה לקיבוע סטטוס חברתי. זה בולט בייחוד בקרב הנוער, אך גם בקרב מבוגרים יותר. מאוד קל לראות לאיזו קבוצה אדם מעוניין להשתייך, רק על פי צורת הלבוש שלו. רותם הצליחה לתעתע בי.

שמלה- "התמקחתי, והיא עלתה לי בסוף עשרה שקלים. קניתי אותה בבעלי המלאכה מאחד שגונב סחורה"; משקפיים- מחנות וינטג' בקינג ג'ורג'; קעקוע- "קיפוד", קינג ג'ורג'; עגילים- מתנה מאישתו של שותף שלה משבדיה (???); סיכה- מונסטון;

ברחוב בוגרשוב, שישי בצהריים



























מיטל, 19

אהבתי את החולצה המקושקשת. אהבתי אותה קצת פחות לאחר שגיליתי שנרכשה בזארה. גם הגרביונים המרושתים מגניבים. שימו לב למשקפיים הגדולים בעלי המסגרת הלבנה. פריס הילטון אוהבת משקפיים כדוגמת אלו, וככל הנראה גם אנו הולכים לאהוב אותן בתקופה הקרובה.


חולצה- זארה; חגורה וחצאית- פול אנד בר; גרביונים- טופ שופ; נעליים- לא ידוע; משקפיים- ואן זיפר; תיק- h&m;

מכנסיים קצרים בקינג ג'ורג', שישי בצהריים



























איתן, 28

הגעתי למסקנה שאני אוהבת בנים עם מכנסיים קצרים (קצרים לא 3/4!). בתמונות ישנות של אבי, ושל אבות אחרים, אני רואה לא פעם כיצד הללו התהלכו ברחובות ארצנו בשורטס, באין מפריע. היום, איכשהו, אין זה נפוץ במיוחד. אולי מאחר ומרבית הבנים הבינו שזה עלול להיות מאוד טריקי; קל להיראות מגוכחים במכנסיים הללו. אך בעיני איתן נראה נפלא.
חוצמזה ההתאמה של הצבעים הכחולים קצת הצחיקה אותי- כובע כחול, מכנסיים כחולים, חולצה עם פסים כחולים. הוא בטח ניסה ללכת על בטוח.

חולצה- של חבר שלא רצה אותה יותר; מכנסיים- ממחסן בגדים לנזקקים בכפר סבא. הבהרה: "זה גם לסטודנטים"; כובע- מקיוסק בדרך ליממלח; משקפי שמש- שוק הכרמל;

Sunday, June 3, 2007

פרח בשיער בקינג ג'ורג', שישי בצהריים

ראיתי שקיימות מעט בעיות עם התמונה הזו, שהועלתה במסגרת קבוצת תמונות של גופיות וחולצות לבנות, אז העליתי אותה בשנית:




























רומי, 14

איזה יופי. מעט מן התמימות הישנה והטובה השתמרה. קשה להבחין בכך, אך מדי פעם יש פרטים קטנים שמחזירים את האמונה. כשהייתי קטנה מאוד ניהנתי לשזור פרחים, כדוגמת זה, בשיערי (אמא, לאחר מכן, הייתה צועקת אלי, כי הם היו מלאים בנמלים)- כאשר עשיתי זאת הרגשתי ספרדיה, שזה היה סוג של שאיפה, מבחינתי. אצל רומי זה פשוט נראה שובה לב, ומוסיף מאוד למראה הפשוט, יחסית, של ג'ינס וגופיית סבא.

למה פרח?
"לא יודעת. התחשק לי להיות קייצית".
את עושה את זה הרבה?
"כן. בימי שישי אני שמה פרח".

תיק- אמא תפרה; גופייה- "אמריקה הקטנה", אלנבי; משקפיים- "עץ המשקפיים", אלנבי;

החיוך הזה ברחוב קינג ג'ורג', שישי בצהריים






















נורית, 22

איזה חיוך מקסים.. לפעמים רק האקססורי הזה יכול לשדרג כול הופעה פלאים.
כשניגשתי לעלמת החן (נורית) היא ביקשה, שלפני הכול, אגיד לאמה שהשמלה יפה. מסתבר כי האם סבורה מעט אחרת, והבקשה שלי, כפי הנראה, שימשה בוויכוח של השתיים כטיעון מנצח. בעיני ההדפס המשתנה של שני חלקי השמלה פשוט יפהפה . כל אחת מן הדוגמאות מקסימה בפני עצמה, וביחד, זה נראה נפלא.

שמלה- חנות יד שנייה ברחוב מסדה, (הדר, חיפה). "נראה לי שקוראים לה חנות יפה"; תיק- חברה שלי הכינה; משקפיים- ווג, "סתם חנות";

*כמה מילים על רחוב מסדה: לפני כשבועיים טרח יקירי לסחוב את חברתו הענוגה (אני, לצורך העניין) עד לכמעט סוף העולם, שזה למעשה חיפה, עיר מגוריו. זאת, על מנת להוכיח לי שגם שם קיימת סצינת חנויות יד שנייה לא רעה בכלל. אותה מיני תל אביב ממוקמת ברחוב מסדה. מצאתי שם ארבע חנויות יד שנייה, שני בתי קפה נעימים וברוקן פינגז אחת. טרם מדובר בתל אביב, אך בעיני בהחלט קיים פוטנציאל גדול. אם תגיעו לאזור מומלץ לקפוץ לסיבוב.

ברחוב שינקין, שישי בצהריים









אברהם

"אני דתי זה לא אומר משהו?", שאל אברם לאחר שביקשתי ממנו להצטלם עבור הבלוג. הוא הביע פליאה כיצד בכלל ניגשתי אליו בבקשה משונה כמו זו. השבתי שככל הנראה זה אומר שהוא מאמין באלוהים ומקפיד לשמור על תרי"ג מצוות. אברם השתכנע.
אהבתי את הבגדים שבחר; על אף שהינם אלגנטיים, הם מונחים עליו בצורה יחסית משוחררת. גם השילוב של בגדים בצבעים רגועים עם התיק האדמדם, שעל רקע החולצה בולט עד-מאוד, מצא חן בעיני. בנוסף, אהבתי את הפנסים הקטנים שבמכנסיו, את השילוב של המשבצות והפסים, את הפסים בצבע כחול כהה של החולצה עם הג'קט הכחול, ואת זה שפסי החולצה אינם ישרים אלא מתעגלים מעט.

שמלה צהובה ותיק ירוק בדיזינגוף סנטר, שישי בצהריים






























נגה, 28

בעיני זו שמלה נהדרת. היא משדרת קלילות קייצית, הודות לצבע הצהוב והגזרה הטרפזית קמעה. את הטוויסט הקטן שלה עושים השרוולים המעניינים, מעין אינטרפטציה לשרוולים הנפוחים שכל-כך הולכים העונה.

אני אהבתי את השילוב של השמלה הצהובה עם הארנק הירוק. אני חושבת שרבים מאיתנו פוחדים מצבע ומשילובי צבעים נועזים מדי. לדעתי הם פשוט מדגישים זה את זה. הדבר נכון בייחוד לקיץ הקרוב, המהווה את תור הזהב של הצבעים הבוהקים.

שמלה- זארה; תיק- אלדו; משקפיים- ורסצ'ה;