Sunday, April 18, 2010

Omri Livne

"יש לי הרגשה מוזרה לפעמים (שהיא ספק רצון, ספק מציאות שבאמת מתרחשת סביבי) שככל שאני גר זמן רב יותר במקום מסוים אני מרגיש בו יותר זר.

הנה שתי דוגמאות לעניין: ירושלים, העיר בה נולדתי, גדלתי ולמדתי, העיר בה אני חי כבר 22 שנה, נראית לי זרה. העיר הזו קטנה, מרכז העיר הוא פצפון, אני עובר באותם רחובות מדי יום, נוסע באותו האוטובוס לבצלאל, ובכל זאת קיימת מן תחושת זרות.

בברלין, לעומת זאת, גרתי שלושה חודשים. הרגשתי בבית. מכיר חמישה אנשים פה ועוד שני אנשים שם. הולך לבר ומזהה את הברמנית. "איזו הרגשה טובה", מיד אמרתי לעצמי, "אני פה רק חודשיים וכבר הכרתי אנשים. איזו הרגשה של שייכות! ועוד בברלין - העיר הטובה בעולם".

ובירושלים? אני מכיר המון אנשים, יש לי המון חברים ואני עדיין מרגיש זר. ואז הבנתי, שזרות, כנראה, אינה קשורה למספר האנשים והרחובות שאתה מכיר. זרות מרגישים כשלא מוצאים סיבות לא להיות זרים. וכמו שירושלים נראית עכשיו, אני בוחר להרגיש בה זר.

5 comments:

Anonymous said...

i also get those feelings in my hometown

Anonymous said...

דיבר לעניין

DeVon said...

Nice shot.

http://www.curatorofdcstyle.com

Anonymous said...

Cool article on Israeli expats in Berlin:
http://www.heebmagazine.com/border-crossing-2/

efrat said...

תחושת הזדהות כבדה. בדיוק החלטתי לוותר על מעבר לירושלים (ועל לימודים בבצלאל, חודש לפני פתיחת שנה"ל) לטובת מעבר לברלין. פשוט לא יכולתי לשאת את תחושת המועקה המחניקה שפקדה אותי בכל אחת מהעליות לבירתנו ואת נשימת הרווחה העמוקה עם החזרה לת"א אף שאינה התברכה ב"אויר הרים צלול כיין".