Tel Aviv, Frishman Street, Friday Noon
אנו נוטים לחשוב כי ישראל קטנה, ועל אחת כמה וכמה תל אביב (לא לחינם היא מכונה התפוח הקטן). לכן, זה מפתיע אותי בכל פעם מחדש לאתר מצולמים חדשים בין רחובותיה האפרוריים של העיר.
בעוד אני מנסה להתענג על הרגעים האחרונים בעיר הגדולה בטרם אשוב לבירה, הבחנתי באייל ובמאיה מעברו השני של הרחוב ההומה בצהרי יום שישי. רק לאחר שפניתי אליהם התברר לי כי אין מדובר בעוד עוברי אורח מסוגננים שטרם גיליתי, אלא בחצי מצמד הגרסוניירים - הבלוג העברי החביב עלי.
בעוד אני מנסה להתענג על הרגעים האחרונים בעיר הגדולה בטרם אשוב לבירה, הבחנתי באייל ובמאיה מעברו השני של הרחוב ההומה בצהרי יום שישי. רק לאחר שפניתי אליהם התברר לי כי אין מדובר בעוד עוברי אורח מסוגננים שטרם גיליתי, אלא בחצי מצמד הגרסוניירים - הבלוג העברי החביב עלי.
בכל פעם מחדש אני מוצאת עניין רב במעבר שמבצעת הדמות הווירטואלית של בלוגר זה או אחר לדמות בשר ודם מוחשית במפגש מחוץ לגבולות הרשת. הפעם, זה היה מעניין כפליים לפגוש פנים אל פנים (וביד המקרה) את מי שאחריו הרסס שלי עוקב בשקיקה.
3 comments:
כמה חבל שימי החורף בארצנו כל כך ספורים.
התאורה, התפאורה, הצבעים - הכל הרבה יותר יפה על רקע המעטה האפרורי :-)
מקסים.
איזה זוג יפה....
היישר מסרט של ברטולוצ'י!
האם זהו הבחור שחברתו גרמניה? כבר 5 שנים שזכור לי הזוג הזה שנסיתי למכור לו נעליים... הוא פתאום הפך ללבשן שכזה?שמא ימי הקיץ לא התאימו לו פשוט. שאפו בכל מקרה!
Post a Comment