Sunday, May 31, 2009

Same thing, Different place. On the south and the center of Tel Aviv



כפי שסיפרתי אך בשבוע שעבר, הסתובבתי לאחרונה לא מעט בתחנה המרכזית, כחלק מכתבה מצולמת שהתפרסמה בערב החג במעריב ועסקה באופנת הרחוב של מהגרי עבודה. כמו שכל מעצב מתחיל יודע, לא פעם ההשראה האמיתית נמצאת דווקא בלב המאפליה.

השראה כזו מצאתי בקרב עובדים זרים מסין ומתאילנד - הלבושים בבגדים הרחבים לגופם הדק, ושרווליהם ומכנסיהם מקופלים בנונשלנטיות. מצאתי אותה גם בקרב פליטים מאריתריאה ומדרפור שרבים מהם נעלו מוקסינים בלויים ומתחו על שוקיהם גרביים כהים, ובקרב עובדים זרים מהודו ומנפאל הניחנים בתעוזה יחסית בשילוב צבעים הזועק.

יומיים לאחר שצילמתי את ננסי פונטנדו, שעברה מהודו לארץ, מול מדרחוב נווה שאנן - בירתם של מהגרי העבודה בישראל - פגשתי במרכז תל אביב את אורלי שוסטר, בת 21. לא יכולתי שלא להבחין בדימיון בלבושן של השתיים.

6 comments:

Anonymous said...

same same
but
different.

limor said...

שלום יעל,

אני עוקבת אחר הבלוג שלך מזה כשנה ונהנית מכל רגע. אני מאוד אוהבת את הכיוון שלך ובכלל את הגישה שלך לאופנה, יותר עמוקה, חוקרת אדם ותרבות. מצאתי לנכון להגיב לך הפעם כי התמונות מהאיזור התחנה המרכזית ופריז מרתקות. חשבת אולי לצאת קצת לפריפרייה? אני בטוחה שזה יהיה מרתק.

והכי חשוב, רציצי לומר תודה
העשייה שלך חשובה מעניינת ומרתקת

Nanda said...

very interesting :) how could you do that- Nice.

Victoria's Secrets said...

זכור לי שראיתי כתבה דומה בוואלה! אופנה, שמסקרת סגנון אתיופי ונדהמתי מהתגובות שקוטלות את הרעיון- הרבה טוקבקים על כך שזה ציני וגזעני ומה לא.

אני אישית חושבת שזה רעיון נפלא ומעניין מאד.

במיוחד אהבתי את פלטת הצבעים הרעננה של ננסי בתמונה 2, זה גורם לי לרצות לטבול בשדה פרחים. :-)

ופריז, מה ניתן לומר עליה שכבר לא נאמר בעשרות דברי הלל... אולי שלעבור בשאנז אליזה מכניס אותי לדיכאון קליני? אולי שהשהות האחרונה שלי שם שינתה את תפיסת האופנה שלי מהקצה אל הקצה? ;-)

רוני דורי said...

רעיון יפה, ורק הערה קטנה, אולי טיפה קטנונית - לב המאפליה הוא לב החשכה, בדרך כלל משתמשים בביטוי כדי לתאר פינות נסתרות ואפלות ולא מרכז, או שלזו כיוונת?

נהנית לקרוא פה.

Daria said...

רעיון יפה!
כל כך דומה, ובכל זאת כל כך שונה.