Monday, February 16, 2009

Dana, Friday on Dizengoff Street

לאחר שבוע שלם בו הייתי מרותקת למיטתי, בין ערות לשינה, בין קינוח אף אחד למישנהו, הצלחתי ביום חמישי האחרון לצאת ממעוני מצוידת במלאי טישו ובהרבה מוטיבציה להשלים את החסכים שהצטברו לאורך הימים האחרונים. מפח הנפש היה צפוי: על אף שהצלחתי ללכוד את לליה החיננית בגרביונים מנצנצים ולשאוף מעט מן האוויר התל אביבי המפויח, לאחר זמן קצר כבר דידיתי באפיסת כוחות חזרה אל ביתי-מבצרי.

אמנם לאורך השבוע אתם זכיתם לצפות בגברברים שתיעדתי לפני כחודש עבור המגזין הבריטי buck, אך אני השתוקקתי למעט השראה חדשה שתיתפס בעדשתי.

למחרת, שינסתי מותניי ויצאתי אל הרחוב האפרורי בתקווה שהיום אשתחרר מכבלי ההתקררות, ואזכה למעט פנינים אופנתיות שישמחו את לבבי ונפשי. במכנסיים המרנינים והמרגשים ביותר שראיתי לאחרונה ובחולצת כפתורים המתכתבת היטב עם השרשרים שלצווארה, דנה הצליחה להשכיח ממני כהרף עין את הגרון הכאוב ואת האף הדולף. ללא ספק, זו התרופה הטובה ביותר שניסיתי.

9 comments:

Anonymous said...

וואו , מכנסי חוטב עצים בווארי מתמזגים עם מעיל של פנסיונר בריטי ופוסעים יד ביד עם טופ + אקססוריז של ז'וז'ו חלסטרה
אין ספק שתל אביב במיטבה , מתכתבת עם מיטב הפיוז'ן שביקום , סחת'ן עלייך דנה'לה

Jack Daniel said...

I like the gold chains she's wearing. :)

Anonymous said...

מכנסיי עור...תתביישי לך

Anonymous said...

מפתיע איך שלל הפריטים המשונים הללו נראים טוב יחד. מוצלח.

ואני מזהה אותה בצילום נוסף בעמוד זה.

Anonymous said...

מיסטי, הרגת אותי.

עם כל הפיוטיות שבטקסט, הלבוש שלה די מכוער ואייטיזי וממש לא מחמיא (אבל השרשראות חמודות)

Anonymous said...

להתלבש בחושך , להרגיש את הטקסטורות והבדים , אך לא לראות כלום עד לרגע שהאור נדלק ... חוויה קסומה , וכיפית .
אהבתי את הגורמטים במיוחד

Anonymous said...

למה לא עגכנו אותי שיכנע-שיק חזר לאופנה ? אני חייבת להתעדכן בבוידעם הקרוב לבית מגוריי

Anonymous said...

אני מבינה שלהיראות כמו עולה חדשה מרוסיה של 1991 זה השיק במיטבו....
(ואני אומרת את זה בתור עולה מרוסיה בשנת 1991)

Anonymous said...

אני , בשונה ממך יעל , דווקא רואה את זה ונהיית חולה