יום עצמאות שמח, בסמטה אלמונית, שלישי אחה"צ

זו הפעם השנייה שאני פוגשת בתמר. בפעם הזו כבפעם שעברה היא הביאה איתה לא רק בבגדיה, אלא גם במראה הכללי ניחוח ישן. כרבים אחרים היא שאלה אותי מה עליה לעשות מול המצלמה המתקתקת. כהרגלי השבתי שתעשה ככל העולה על רוחה. מעט יותר מיממה לפני יום העצמאות, ומה שעלה על רוחה של תמר היה להשקיף אל האופק או- להצדיע. תלוי באיזה יום בשנה מסתכלים על זה.

גופייה- שוק הפישפשים; מכנסיים- משוק קח-תן; נעליים- של אמא; חגורה- שאריות בד; תיק- מהעיר העתיקה בירושלים;