הסיבוב הקבוע, שישי בצהריים

פשוט התאהבתי במעיל העור/דמוי עור (מחק את המיותר, לי אין מושג), של שני, 28. קשה לאהוב מעיל שעלול ליפול למלכודות כל כך בקלות. אני סבורה ששני ניצלה מהן. לורוד הבהיר והזועק היא הוסיפה טי אפורה וחצאית בגווני ג'ינס אפור. הללו מיתנו היטב את צבעי המעיל, והמעיל עזר לשדרג את הטי הפשוטה כביכול, שאגב, נראית ממש נוחה.

מעיל- יד שניה מפלורנטין; חצאית- מחנות במידרחוב; חולצת טי- של חבר לשעבר; נעלים- רחוב יפו בירושלים;

זהו תומר, 22, וזהו סיפורן של הנעליים הצבעוניות: "ראיתי על חבר שלי את הנעלים האלו, וממש אהבתי. שאלתי איפה הוא קנה, אז הוא אמר שבעפולה, ב-50 שקלים. אז ביקשתי ממנו שבפעם הבאה שיגיע לשם יקנה לי ואני אחזיר לו את הכסף".

אז הנעלים- מעפולה; החולצה והמכנסיים- מפול אנד בר;

חתיכת רטרו, לא כך? ג'י, היא בהחלט פלשבק מטורף ל.... לא ברור למתי. נעלי הפלטפורמה, הטייץ בעל הגזרה המעניינת, חולצת הבטן שנעלמה ממחוזותינו (ברוך השם) בשלהי הניינטיז, וג'קט הג'ינס הקצר. קשה לאהוב את זה, וקשה שלא. העיקר שמשקפי שמש עם מסגרת לבנה, שזה בערך אחד הדברים הכי ""נכונים"" לקיץ זה, מסוככים על עיניה.

וסט- מתנה מחברה; גופית בטן- שוק הכרמל; טייץ- דנה אשכנזי; נעלים- לורן, שינקין; תיק-מונסטון; משקפיים- מיוון;

זו דניאל, והיא פשוט יפה. זהו. לא תמיד צריך יותר מדי סיבות כדי לצלם.. "המראה שלי זה ערבוב", הסביר דניאל לבקשתי. "כמעט כל המשפחה הגיעה מרוסיה, והשאר מגרמניה, מספרד. אני מהארץ".
מה כן?
"דברים נוחים, ולא לפי האופנה. העיקר שיהיה נוח".
מה לא?
"ורוד זוהר. אני לא אוהבת צבעים זוהרים; זה לא טבעי, וזה פותח את העין".
מקור השראה?
"אני ממש נגד הקטע של מודלים. שלכל אחד יהיה את הטעם האישי שלו".