My Favorite - Paris
זו התמונה האהובה עלי משבוע האופנה בפריז. צילמתי אותה ביום השישי, דקות ספורות לפני תחילת התצוגה של שאנל. זכור לי שהחל גשם כבד, ובעודי תרה אחר מחסה נתקלו עיני בעורכת האופנה של מגזין love (בתמונה משמאל). ימים אחדים לאחר מכן התמונה כבר פורסמה ב"סגנון". קשה לי להסביר מדוע דווקא זו התקבעה בליבי, על פני כל יתר התמונות משבוע האופנה. אני משליכה זאת על המעיל הכתום, והשיער הצבוע בלבן. שנה וחודשיים היא נחה בין התיקיות השונות במחשבי היקר, ממתינה לעת הנאה ביותר לפרסמה מעל דפי הבלוג. חיפשתי אחר הזדמנות מוצדקת דיה. החלטתי שחג השבועות הוא סיבה לא רעה.
זמן רב תהיתי האם יש לפרסם את בנותיה המקסימות של החנות קאלה. לרוב אני משתדלת להימנע מציון שמותיהן של חנויות, בין אם רשתות, בין אם מעצבים צעירים ובין אם החנות של הדוד הזקן שמוכר את הסחורה שנותרה לו עוד משנות השבעים. האביר על החתול הלבן אף טען שפרסום שכזה עוד עלול לגרור נהירה המונית לצפות בפלא. ובכן, אבהיר מראש - לא זו המטרה.
לפני הכל, יש לציין כי איני נוהגת לרכוש בגדיי בקאלה. אמנם הבגדים בחנות, אותם מייבאת הבעלים מן המזרח הרחוק, נאי מראה - לרוב בעלי אפיל רומנטי-וינטג'י הקורץ לרבות מבנות העיר הגדולה - אולם התמחור הגבוה, לעניות דעתי, אינו תואם בלשון המעטה את איכות הבדים והתפירה.
כעת, גם בקאלה יישמו את השיטה. אמנם תיעדתי רק חמש, אולם כל 14 עלמות החן העובדות בחנות הינן בעלות סגנון לבוש משובב נפש, המתאים במדויק לסגנון הלבוש שגם נמכר בה. נכון, הן גם לבושות, במרבית המקרים, בבגדי המקום, אולם היה ניתן להרכיב את הפריטים באופן שונה לחלוטין. כל אחת ואחת מהן עומדת בקריטריונים של הנערה החמודה-מצחיקה-מקסימה-שובבה שהיית שמח אם הייתה מתייחסת אליך בפאב אך ברור לך שזה לעולם לא יקרה. הן אלו שילכו עם שמלה קצרה ופרחונית וכפכפי אצבע בקיץ, עם מגפי ברך חומים בחורף, ועם חולצה קצרה וצעיף בסתיו של תל אביב - כדי להרגיש שקצת התקרר. מאותן הבנות האיכותיות שהן סטודנטיות שגם עובדות, גם מוצאות די זמן לשבת המון שעות בבתי קפה, ותמיד יתלבשו באופן ההולם עם קריצה ייחודית. ללא ספק, צוות המוכרות הנ"ל הוא היח"צ הכי טוב שהחנות יכולה לעשות לעצמה.
